תא"ק 57058-11-14 לציון נ' חוגי

בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה כספית שהגישה המשיבה בסדר הדין המקוצר, בגדרה עתרה לחיוב המבקש בתשלום חוב ארנונה שהוטל על נכסים המצויים בתחומה המוניציפלי, בהיותו בעל השליטה בחברה שהחזיקה בנכסים בפועל.

העובדות הרלבנטיות וטענות הצדדים

1.המשיבה, רשות מקומית כמשמעה בפקודת העיריות, הגישה כנגד המבקש תביעה כספית על הסך של 51,361 ₪, בגין חוב ארנונה שהוטל על 2 נכסים ברח' לישנסקי 24 ראשון לציון (להלן: "הנכסים") בתקופה שמיום 1/9/2010 ועד 30/4/2012. על פי רישומי המשיבה, המחזיקה הרשומה בנכס הינה חברת ש.י.א סמי אירועים בע"מ (להלן: "החברה"), אשר33% ממניותיה מוחזקות בידי המבקש, המשמש בה אף כמנהל ו/או כדירקטור, ומשכך - בעל השליטה בה. משהפסיקה החברה פעילותה ולא שילמה את חוב הארנונה, הוגשה התביעה דכאן כנגד המבקש, על פי הוראות סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) התשנ"ג-1992 (להלן: "חוק ההסדרים במשק המדינה").

2.המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן כנגד התביעה. לטענתו, אינו בעל שליטה בחברה לכל הפחות מיום 19/7/2011. כמו כן, כופר באחריותו לחובות הארנונה, שכן לא הייתה לו כל שליטה על התנהלות החברה, לרבות תשלום או אי תשלום לנושיה, לכל המאוחר ממועד זה – מועד בו שותפו, מר גבריאל סהואני, הפך למורשה החתימה היחיד בחשבון הבנק של החברה, בניגוד לרצונו. כתימוכין לטענתו, מציין כי החל ממועד זה הפסיק לשמש בתפקיד כלשהו בחברה והתחיל לעבוד כשכיר בחברת "אחים חוגי בע"מ", חברה השייכת לאביו, ובהמשך, מיום 1/6/2012 ועד היום, החל לעבוד בחברת אלדן שירותי דרך בע"מ.

לשיטת המבקש, לא מתקיימים התנאים הקבועים בחוק ההסדרים לחיובו אישית – הוא איננו בגדר בעל שליטה בחברה לפי סעיף 119א לפקודת מס הכנסה, החברה לא הפסיקה את פעילותה (או לא הוכח ההיפך), וממילא לא נטל נכס השייך לחברה. כן טוען, כי אין לדעת מהחשבונות שצורפו לכתב התביעה האם הנכסים שפורטו בכתב התביעה הוחזקו ע"י החברה, שכן החברה החזיקה נכס אחד בלבד, ולא 2 נכסים, כנטען בתביעה.

לטענת המשיבה, מנגד, המבקש אינו יכול לטעון שהחברה לא החזיקה בנכסים האמורים, משטענת "איני מחזיק" לא הועלתה ע"י החברה. עוד מציינת המשיבה, כי המאזנים של החברה לשנים 2010-2012 סותרים את טענת המבקש, שכן דו"חות המאזנים של החברה מצביעים על כך שהחברה מכרה את נכסיה במהלך שנים אלה. בהיות המבקש בעל מניות בחברה, ומשלא נסתרה חזקת ההברחה, יש, לשיטתה, לדחות את הבקשה.

דיון

3.בית המשפט ייעתר לבקשת רשות להתגונן באם מצא כי ישנם סיכוי הגנה, ולו זו קלושה, ר' לכך ההלכה כפי שסוכמה בע"א 3300/04 צול ניהול פרוייקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם בנבו, ס' 18 לפסק הדין). בקשת הרשות להתגונן הינה משוכה טרומית, ועל כן הנטל על המבקש להתגונן הוא קל - כל אימת שיש בתצהיר להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, הבקשה תתקבל (ע"א 248/89 החברה הכללית למוזיקה נ'Warner , פ"ד מו(2)273, 277). בשל הפרת האיזון הדיוני במסגרת סדר הדין המקוצר, בית המשפט לא ישקול שיקולי מהימנות ואך יבדוק האם טענות ההגנה, שהינן בחזקת אמת, יכולות להקים הגנה בפני התביעה. הבקשה תידחה רק מקום בו הוכח כי אין כל סיכויי הגנה, או באם גרסת המבקש קרסה לאחר חקירה נגדית, ר' לכך ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 25.11.93).  

4.בנסיבות, כפי שהוצגו בפניי, מצאתי לקבל את בקשת הרשות להתגונן.

המחלוקת הנטושה בין הצדדים הינה ביחס לתחולת סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה, המאפשר גביית חוב ארנונה של תאגיד שהפסיק פעילותו מבעל השליטה של התאגיד, מקום בו מדובר בנכס שאינו משמש למגורים, מוחזק על ידי חברה פרטית שאינה דיירת מוגנת, ובהתקיים התנאים המנויים בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה[נוסח חדש].

סעיף119א(א) לפקודת מס הכנסה, שכותרתו גביית מס בנסיבות מיוחדות, קובע מספר חזקות, שזו הרלבנטית לענייננו, סעיף119א(א)(3), מורה, כי באם נותר חוב מס שלא שולם והחברה הפסיקה פעילותה "יראו את הנכסים שהיו לחבר כאילו הועברו לבעלי השליטה בו בלא תמורה, וניתן לגבות מהם את חוב המס", אלא אם הוכח אחרת בידי בעל השליטה. לצורך פרשנות הסעיף והחזקות המנויות בו, שומה להבין מטרת החקיקה ותיקון החוק. סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה תוקן במסגרת הצעות חוק הממשלה - 64 מיום 3/11/2003. מדברי ההסבר להצעת החוק עולה כי התיקון נדרש בשל כך ש"בשנים האחרונות הולך וגדל הגירעון בתקציבי הרשויות המקומיות. מצב עניינים זה מביא לפגיעה בתפקודן השוטף ומקשה על אספקת שירותים בסיסיים לתושבים... מאחר שכל הרשויות המקומיות נסמכות על תקציב המדינה במתן השירותים הייעודיים לתושבים בנושאי חינוך ורווחה ומרביתן אף זכאיות למענק איזון ממשרד הפנים. קושי בתפקודן בשל הגירעון התופח מתגלגל במרבית המקרים לפתחה של הממשלה אשר נאלצת לממן הסדרי הבראה שונים באמצעות תקציבה....מטרת פרק זה היא מתן כלים לפיקוח לבקרה ולניהול פנימיים וחיצונים אשר יובילו לניהול תקציבי תקין יותר ברשויות המקומיות, מתוך מגמה למנוע מבעוד מועד היווצרות הגירעונות וגילגולם לפתחו של תקציב המדינה."