תא"ק 56682-05-13 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' קונופוב ואח'

בקשה למתן רשות להתגונן.

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים 1-3 בהיותם ערבים להלוואה שניתנה ללקוחות הבנק (להלן: "הלווים" או "החייבים העיקריים"). הלווים לא עמדו בתשלומי ההלוואה, חובם הועמד לפירעון וגם לאחר מימוש הנכס אשר כנגד משכונו נלקחה ההלוואה, נותרה יתרת חוב אשר נתבעת כעת מן הערבים.

הנתבע 2 והנתבעת 3 הגישו בקשת רשות להתגונן וביום 05.11.15 התקיים דיון בבקשה במסגרתו הם נחקרו ולאחר מכן הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב. הנתבעת 1 לא הגישה בקשת רשות להתגונן ועל כן החלטה זו עניינה בנתבעים 2 ו – 3 בלבד.

טענות הצדדים בעניין הנתבע 2

טענתו העיקרית של הנתבע 2 היא כי לא הבין את משמעות המסמכים עליהם חתם. לטענתו, התובע נהג בחוסר תום לב תוך הפרת חובותיו כלפיו בכך שלא מסר לו את מלוא המידע ומלוא המסמכים הרלוונטיים, לא אפשר לו לעיין במסמכים טרם חתימתו עליהם, לא הסביר את תנאי ההתקשרות ולא הודיע לו על הפרת ההלוואה ועל מימוש הנכס. לטענתו, עלה לארץ בשנת 1995 ומתווך הדירות שכנע אותו לחתום על ערבות לאחרים שלא הכיר בתמורה לכך שהם יחתמו ערבות עבורו כי אחרת יתקשה בהשגת ערבים. בעת החתימה על ההסכם הוא לא ידע קרוא וכתוב בעברית ולא ידע על מה הוא חותם וכששאל, נאמר לו שזהו מהלך שגרתי ושאין לו מה לדאוג. בחקירתו חזר על הטענה לפיה לא ידע על מה חתם (עמ' 4 ש' 9-16 לפרוטוקול).

הנתבע 2 טען עוד במסגרת הבקשה כי הבנק פעל בניגוד להוראות החלות עליו בחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות"). הנתבע 2 הוסיף וטען כי התובע לא נתן לו הזדמנות לעיין במסמכים והסכמים לפני חתימתו על הערבות, לא הסביר לו אם הוא חותם בתור ערב יחיד או ערב מוגן, מה חלקו היחסי בחיוב, מהם תנאי ההתקשרות, מהו שיעור הריבית וכיוצא בזה. הנתבע 2 מפנה לפסיקה המטילה על בנקים חובת גילוי ונאמנות כלפי ערבים. כמו כן טען כי חלק מדפי ההסכם כלל אינם חתומים.

באשר להליכי הגבייה כנגד החייבים העיקריים, טוען הנתבע 2 כי לא עודכן אודות מימוש המשכנתא, אודות רצון התובע לבצע פירעון מוקדם של ההלוואה או אודות מימוש הנכס. במסגרת סיכומיו הוא מפנה לחקירתו הנגדית במסגרתה אמר כי בשנת 2006 פנה אליו טלפונית עורך דין מטעם התובע שאמר שיש חוב ושהתובע ימכור את הנכס ויכסה את החוב ( ש' 12-23, עמ' 7 לפרוטוקול הדיון).

במסגרת הסיכומים מטעמו טען הנתבע 2 שעד למועד הגשת הסיכומים לא הועברו אליו ע"י התובע כל המסמכים הדרושים לו לשם ביסוס הגנה ראויה ומפנה לע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק) בע"מ נ' בנק מזרחי המאוחד בע"מ, פ"ה מה (3) 188 בו נקבע כי אם התובע לא נענה לדרישת המבקש להעברת מסמכים נדרשים, יוכל המבקש לקבל רשות להגן על מנת שהתובע יחויב להוכיח תביעתו (למעשה הדברים נאמרו תוך ציטוט מרע"א 3545/90 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ. אפ. אר. למימון השקעות בע"מ).

התובע טוען כי טענתו העיקרית של הנתבע 2 לפיה לא ידע על מה חתם קורסת נוכח קיומו של מסמך חתום ע"י הנתבע 2 במסגרתו ניתן לו הסבר בשפה הרוסית בדבר מהות הערבות מבלי להתייחס להלוואה ספציפית זו או אחרת. יצוין כי מסמך זה הוצג לעד במסגרת הדיון אולם לא הוגש כראיה. עוד טען התובע בסיכומיו כי ממכתבו של הנתבע 2 מיום 30.01.11 (אשר סומן ת/1) עלה כי הנתבע ידע על מה חתם וכי היא בקיא בפרטי ההלוואה, מצבה ומצבו בקשר להלוואה. לטענת התובע, טענה זו קיבלה חיזוק כאשר במסגרת חקירתו הנגדית נשאל הנתבע 2 מדוע במכתב זה לא ציין שהוא לא יודע על מה חתם והשיב כי ידע שהוא ערב וידע בערך על מה הוא חותם (ש' 27-28, עמ' 6 לפרוטוקול).