תא"ק 56041-05-13 בנק לאומי חיפה סניף הכרמל 10891 נ' שאהין

בפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעת המשיב נגד המבקש. התביעה הוגשה על ידי הבנק בסדר דין מקוצר בגין חוב שהגיע נכון ליום 27/5/13 לסך 226,124 ₪ ועליו ריבית.

המבקש אישר כי ניהל את החשבון וקיבל אשראים שונים, ואף פירט שש הלוואות, שניתנו לו בתאריכים שונים, והלין על כך שלא באו לידי ביטוי בכתב התביעה. המבקש התגונן בטענה לפיה המשיב לא נתן לו התראה לפני העמדת ההלוואות לפרעון מיידי, וכי לא היה רשאי לעשות כן, מאחר והיתרה בחשבונו איפשרה פרעון ההלוואות. המבקש הסתמך על הפקדה בסך 50,000 ₪, שביצע ביום 2/4/13 (טופס הפקדה, נספח 1 לבקשה), והלין על כך שהמשיב העביר את הסכום לחשבון חברה בבעלות אחיו, אטמוספיר פתרונות מיזוג אוויר בע"מ (להלן: "אטמוספיר"), ללא רשותו (פניית בא כחו בעניין מיום 3/6/13, נספח 2 לבקשה). המבקש עותר להשבת הסך 50,000 ₪ לחשבונו וביטול העמדת ההלוואות לפרעון מיידי.

לאחר הגשת בקשת הרשות להתגונן, שכללה גם בקשה לגילוי מסמכים, ניתן למשיב צו לגילוי מסמכים, ניתנה למבקש זכות לתקן את בקשת הרשות להתגונן, ונקבע דיון במעמד הצדדים. ביום 2/12/13 הוגשו המסמכים ותגובת המשיב. לאחר מכן הוגשו בקשות וניתנה החלטה בבקשות המבקש לקבלת אישורים על יתרות לסוף שנה, וביום 9/2/14 עתר ב"כ המבקש לקבוע כי המשיב לא קיים את צו גילוי המסמכים מיום 27/11/13 ולחייבו בהמצאת מסמכים נוספים. הבקשה נדחתה לאור האיחור בהגשתה והסמיכות למועד הדיון.

ביום 2/3/14 התקיים לפניי הדיון בבקשה, בה נחקר המבקש נגדית על תצהירו, ואני מתנצלת על האיחור במתן ההחלטה.

בדיון התברר כי המבקש עבד בחברה אטמוספיר, שאחיו הינו בעל מניותיה, ואף היה מורשה חתימה בחשבון אטמוספיר בבנק המשיב, באותו סניף, בו ניהל המבקש את החשבון נשוא התביעה. למבקש גם היתה הרשאה וגישה לחשבון אטמוספיר באתר האינטרנט של המשיב. המבקש אישר כי בחשבונו לא היתה מסגרת אשראי, וכי את כל ההלוואות, שניתנו בחשבונו העביר לחשבון אטמוספיר והן גם שולמו מחשבון אטמוספיר וחשבונו התנהל "על קוצו של שקל", כלומר שכל יום הופקד הסכום הנדרש כדי לסגור את הפיגור, והסכום 50,000 ₪ הינו ההפקדה היחידה מכסף שלו, שלא נלקח בהלוואה מהבנק. המבקש שלל את בקשתו או הסכמתו כי הכסף יועבר לחשבון אטמוספיר, ולהיפך, טען כי אטמוספיר נקלעה לקשיים כלכליים, הוא נכנס לפיגור, לקח כספים מאשתו על מנת לסגור אותו, וכשהבין כי לא יוכל לשלם את ההלוואה בגלל קשיי אטמוספיר, לווה את הסך 50,000 ₪ מחבר, והפקיד אותו בחשבון "כדי אני ירד מעלי הלחץ של הבנקים. והפקדתי את כל הסך הנ"ל כדי שיהיה לי נחת ושקט לכמה חודשים לפחות מבחינת ההלוואה הזו" (פרוטוקול, עמ' 5, שורות 1-2).

כפי שעלה מהחקירה הנגדית, המבקש היה מודע לפיגור בהלוואה רק בחודש פברואר 2013, אותו שילם, לאחר מכן פיגר בחודש מרץ 2013 והפקיד את הסך 50,000 ₪ ביום 2/4/13 (ראו דפי החשבון, נספחים 6-8 לגילוי המסמכים). הסכום 50,000 ₪ הועבר לחשבון אטמוספיר ביום 5/4/13 וההלוואות הועמדו לפרעון מיידי ביום 20/5/13.

לאחר ששמעתי את חקירת המבקש ואת סיכומי הצדדים, אני מוצאת כי טענת ההגנה של המבקש לא נסתרה, וחבל שהצדדים לא הגיעו לפשרה עניינית. המבקש, כאמור, אינו חולק על חובתו להשיב את ההלוואות, אך אם תוכח טענתו כי לא ביקש להעביר את הסכום 50,000 ₪, שהפקיד ביום 2/4/13 לחשבון אטמוספיר, תקום לו הגנה מלאה בפני התביעה, שהוגשה ביום 29/5/13.

בשלב זה לא ניתן לומר כי הטענה הופרכה, ואף יש לומר כי באין מחלוקת כי הסכום מופקד, הנטל להוכיח כי פעולת העברת הסכום לחשבון אטמוספיר נעשתה לבקש המבקש או בהרשאתו רובץ על כתפי המשיב. בהיותו בנק בישראל, המתעד כל פעולה, הנטל לא אמור להיות כבד, לעובדה שעד היום לא הוצגה בפני המבקש ראייה חתומה על ידו להעברה, מעידה למצער כי יש לקבל את הטענה ולבררה.

אין די בהתנהלות הקודמת לפיה המבקש נטל הלוואות בחשבונו, והעבירן מיידית לחשבון אטמוספיר, ובכך שאטמוספיר היא שמימנה את פרעון ההלוואות, כדי להוכיח כי העברת סכום מזומן, ממקורות שאינם המשיב, נועדה גם היא להיות מועברת לחשבון אטמוספיר. אם אין בחזקת המשיב טופס בקשה להעברה מחשבון לחשבון, יש לשמוע ראיות, שיפריכו את טענת המבקש כי לא ביקש את הפעולה ולא הרשה אותה.