תא"ק 55859-01-13 בנק הפועלים בע"מ נ' רון אסט - עבודות פיתוח ובנייה בע"מ ואח'

זו בקשת רשות להתגונן כנגד תביעה כספית על סך 294,740 ₪, שהוגשה ע"י המשיב כנגד המבקשת 3 (להלן: "המבקשת"). כנגד הנתבעים 1 ו - 2 ניתנו פסקי דין.

המשיב טוען כי המבקשת הינה אשתו של הנתבע 2 וערבה להלוואה שנטלה הנתבעת 1 מהמשיב.

לטענת המבקשת, קיים חוסר יריבות בעניין, סעיף 4 לבקשה, למבקשת עומדות ההגנות מכוח חוק הערבות, כמו למשל: העדר מיצוי הליכים ביחס לנתבעת 1 וכן אי התקיימות הנדרש לעניין ערב יחיד באשר לחובת הגילוי, ושאר החובות המוטלות על נושה לפי חוק הערבות ותקנותיו בעניין.

נטען כי נעשה שימוש לרעה בהליכי משפט, כאשר למבקשת אין נגיעה לחברה הנתבעת, לא כבעלת מניות, לא בניהולה, ולא בנטילת כספים במסגרת פעילותה.

בתיק ניתן בזמנו פסק דין בהעדר התייצבות המבקשת ושבוטל בהסכמה, באותו דיון טען ב"כ המשיב לדחיית הבקשה גם מן הטעם שמדובר בתצהיר בגצ"י שאינו מפורט, ובניגוד לדין לעניין תצהיר בר"ל.

עד למועד הדיון החוזר, לא הוגש לתיק תצהיר אחר התומך בבקשה, ב"כ המבקשת סבור, שבהיות הטענות זהות לבקשה, אין לייחס לעניין משמעות מרחיקת לכת, וכן טוען לגופו, שעפ"י פסיקה שציין ומול נימוקי הבקשה, שלא נסתרו, לא נוצרה למעשה ערבות בת תוקף כלל, וכן לא נסתרו טענות לאי מילוי חובות הנושה לעניין גילוי, מסירת הודעות ועוד, ולפי חוק הערבות והתקנות בעניין.

ב"כ המשיב טוען שמדובר בערבות ספציפית המוגבלת בסכום, וביחס להלוואה של הנתבעת 1 שהיא תאגיד, שבשליטת הבעל הנתבע 2, ועל כך אין חולק. משכך, אין מדובר בערבה מוגנת או ערבה יחידה, ושאין פירוט או בסיס מספק לכאורי אחר לטענה, שאין הערבות בתוקף נוכח נסיבות חתימתה בזמנו. כן חוזר על טענתו בעניין העדר תצהיר כנדרש.

בדיון התייחסו ב"כ הצדדים בעיקר לגופה של הבקשה, ובהנחה שהמבקשת חוזרת בתצהיר על הטענות שבבקשה.

לאחר עיון בחומר ושמיעת הצדדים, אני מחליט לדחות את הבקשה לגופה.

הפן העובדתי שבבקשה, ובהנחה מקלה עם המבקשת, שניתן לראות את כל מה שכתוב בבקשה, כאילו נאמר בתצהיר כדין, הינו דל ביותר, ובעיקרו מדובר בטענות שהן ברמת כותרת וביחס לדרישת הפירוט בעניין. ב"כ המבקשת מפנה לפסיקה בקשר לחוק הערבות וחובות החלים על הנושה בעניין, הדברים ידועים, ואולם לענייננו, לא שוכנעתי ולו לכאורה, שאין ערבות בתוקף מכוח החתימה בזמנו על כתב ההתחייבות והערבות, כאשר החתימה עצמה אינה במחלוקת, ו/או שהמבקשת זכאית למעמד של ערב יחיד, באופן המצדיק בירור הפרות של חובות גילוי ויידוע שמציין ב"כ המבקשת. בענייננו מדובר כאמור באשת הנתבע 2, ובערבות מוגבלת בסכום לנתבעת 1. נוכח הקרבה שבין הצדדים, הכלל הוא, וכפי שנקבע ברע"א 208/10 ירוק כהה בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, (פורסם בנבו), על ידי כב' השופט רובינשטיין, בפסקה ח' לפסק הדין, "ראו גם ד"ר ר' בר-קהן, ערבות (תשס"ו-2006), 482-479 לעניין מעמדו של בן זוג של "בעל עניין" וגישת הפסיקה המצמצמת את ההגנות בתחום זה, ואוסיף לצדה את נסיון החיים".

לגבי סוג הערבות, לפי מה שנקבע בע"א עליון 645/04 דינה בן שושן נ' הבנק הבינלאומי הראשון בע"מ, (פורסם בנבו), לא ניתן בנסיבות כאן, לראות במבקשת ערבה יחידה, לגביה הופרו חובות בעניין, עפ"י חוק הערבות ותקנותיו.

שאלת סוג הערב נגזרת מן הקבוע בסעיף 19 לחוק הערבות, בו מוגדר מיהו ערב יחיד, במקרה שבפניי, אין חולק שבעלה של המבקשת הוא בעל השליטה בתאגיד, שבקשר להלוואה ספציפית שלקח, ניתנה ערבות המבקשת, נשוא הדיון. בעל עניין בתאגיד הוגדר, לצרכי סיווג הערב, כפי הגדרתו בחוק ניירות ערך. לפי מה שנקבע בעניין בן שושן (ראה סעיפים 34-36 לפסק דינה של כב' השופטת א' פרוקצ'יה), ברור כבר בשלב זה, שנוכח היות המבקשת, אשתו, של בעל השליטה ועניין בתאגיד הנערב, לא חלה במקרה דנן, הגנת ערב יחיד, וביחס למבקשת, שאינה צד זר או מרוחק מן התאגיד הנערב. יצוין שכנגד הבעל והתאגיד ניתנו פסקי דין.

לגבי הטענה שאין ערבות בתוקף, נעדרת בסיס ופירוט עובדתי מינימאלי, יצויין כי, אדם מוחזק כמחויב בגין מסמך שבחתימתו, אין בבקשה תשתית לכאורית כלשהי, שיש בה לבסס ולו באופן לכאורי, וכנדרש בשלב דיוני זה טענה זו, לפיה הערבות בטלה מעיקרה, או ראויה לביטול. העדר חבות מכוח התחייבות חתומה, הינה חריג לכלל, ועל מי שטוען אותה לפרט, בשלב דיוני זה, נסיבות המצדיקות בירור הטענה, אמירה כללית של היעדר הסבר, או אפשרות שהמבקשת לא הבינה משמעות חתימתה איננה מספקת, ראה: ע"א (ת"א) 42215-07-11 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' חיים כהן, (פורסם בנבו) (ניתן ע"י הרכב: כב' השופטים י' שנלר,ד"ר ק' ורדי ור' לבהר שרון); ע"א(ת"א) 3383/99 שוסטרמן אירית נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, (פורסם בנבו) (ניתן ע"י הרכב: כב' השופטים י. גרוס, א. קובו, מ. רובינשטיין) ; ע"א (ת"א) בטי סימון נ' בנק מזרחי-טפחות סניף ראשי, (פורסם בנבו)(ניתן ע"י הרכב: כב' השופטים א. קובו, מ. רובינשטיין,ע. צ'רניאק); ת.א סטייט בנק אוף אינדיה(סניף תל אביב) נ' דוניה יהלומים אינטרנשיונל בע"מ, (פורסם בנבו)(ניתן ע"י כב' השופטת ע. ברון) שחלקם נפסקו בהקשר של ערעור על החלטה בבר"ל, וחלקם מאמצים ההלכה במסגרת ערעור על פסק דין.