תא"ק 55281-02-15 בנק דיסקונט לישראל בע"מ. נ' אמון ואח'

המשיב הגיש תביעה בסדר דין מקוצר ובה נטען כי המבקשים חבים סך כ-71 אלף ₪ בקשר לחשבונם אצל המשיב.

המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן ביום 27.4.15.

ביום 3.5.14 הגיש המשיב בקשה לדחות את בקשת הרשות להתגונן משום שזו אינה מגלה הגנה.

הבקשה הועברה לתגובת המבקשים (בצירוף הצעה כי המבקשים ייעזרו בייעוץ משפטי בנסיבות העולות מן הבקשה), ומשזו לא הוגשה הגיש המשיב בקשה למתן החלטה.

מעיון בתיק בית המשפט עלה שהחלטת בית המשפט נשלחה לכתובת לא מעודכנת של המבקשים ומשכך נתבקשה המזכירות לשוב ולשלוח את ההחלטה לכתובת המעודכנת שמסרו המבקשים לתיק בית המשפט. לאחר שבמשך זמן מה לא נסרק אישור מסירה לתיק בית המשפט, ולא ניתן היה לקבוע כי המבקשים אכן קיבלו את החלטת בית המשפט המתירה להם להגיב לבקשה לדחיית בקשת הרשות להתגונן – מעיון נוסף בתיק בית המשפט עולה כי אישור מסירה כאמור מצוי בו עתה.

אשר על כן, ניתן לקבוע כי המבקשים מודעים לבקשת המשיב להורות על דחיית בקשת הרשות להתגונן ובחרו שלא להגיב לה.

בבקשת הרשות להתגונן טוענים המבקשים כי הם מבקשים לשלם סך 150 ₪ לחודש בקשר לסכום התביעה, וזאת נוכח מצבם הכלכלי. לא מצויה בבקשה כל טענה כלפי הנטען בכתב התביעה.

תקנה 205 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קובעת כי בית המשפט או הרשם רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות על דחיית בקשת רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד.

מעיון בבקשת המבקשים עולה, כאמור, שאכן – כטענת המשיב – אין בה כל טענת הגנה. לא מן הנמנע כי מקומה של בקשה זו, כפי שהוגשה, כלל אינו בבית המשפט כי אם בהליך אחר, בלשכת ההוצאה לפועל, ובית המשפט שב ומציע למבקשים לשקול קבלת ייעוץ משפטי מקצועי באשר להמשך התנהלותם בעניין זה.

משכך, ובהעדר כל תגובה או הודעה אחרת מן המבקשים, מצאתי להורות על דחיית הבקשה.

המשיב יוכל להגיש פסק דין לחתימת בית המשפט.

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ה, 01 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.