תא"ק 5527-04-14 אחמד ואח' נ' זועבי ואח'

בפניי תביעה כספית על סך 14 מיליון ₪ שהוגשה בסדר דין מקוצר.

התביעה

1. התובעים הם בני זוג, הגישו נגד הנתבעים תביעה כספית על סך 14 מיליון ₪. התביעה נגד הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") מבוססת על הסכם שכביכול נכרת בין הצדדים בלילה של יום 21/12/13 ואילו התביעה נגד הנתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע") היא תביעה שטרית הנסמכת על שיק בסך 13.8 מיליון ₪ המשוך מחשבון הבנק של הנתבע ושנמסר לתובעים לטענתם, להבטחת החזר כספים אותם נטלה הנתבעת מאת התובעת מס' 1 (להלן: "התובעת").

2. הרקע לכריתת ההסכם ומסירת השיק בהתאם לגרסתם של התובעים פורט בהרחבה בכתב התביעה. על פי הנטען, ההיכרות בין התובעת לנתבעת החלה כשמונה שנים לפני הגשת התביעה, עת עסקה הנתבעת בקריאת קלפים בטבריה, מאז היחסים בין התובעת לנתבעת נהיו קרובים וחמים מאוד. באותה תקופה התגלו בעיות בריאות קשות בבני משפחתה של התובעת. הנתבעת שכנעה את התובעת כי מחלות אלה נגרמות בשל מעשי כישוף אותם מבצעת גיסתה ולכן דרשה ממנה סכומי כסף שנעו בין 1,500$ ל- 5,000$ כדי לעזור לה להסיר את הכישוף. בהמשך שכנעה הנתבעת את התובעת בדבר הצורך "בטיהור" הכספים שהם (התובעים) מחזיקים בבית. לצורך כך נהגה התובעת למסור לנתבעת מידי פעם סכום כסף של 100,000$, והנתבעת היתה מחזירה אותו לאחר "שטוהר" כשהוא עטוף בשקית שחורה ודרשה ממנה לשים את הכסף בכספת ולא לגעת בו. נוהל זה נמשך כשלוש שנים, שבמהלכן הצטברו בתוך הכספת "שקיות על גבי שקיות שחורות" שבהן היו הכספים של התובעת.

3. בחודש 11/13 ביקש התובע מס' 2 (להלן: "התובע") לרכוש את חלקיו של שני אחיו האחרים בעסק עופות אותו הם מנהלים במשותף ולצורך כך ביקש מהנתבעת להכין לו מתוך הכספת את הכספים, שהיה אמור לשלם בהתאם לעסקת הרכישה. התובעת סיפרה לנתבעת על כוונת בעלה לרכוש את העסק, והנתבעת טענה בפניה, כי אסור להם לגעת בכסף אחרת יומטו עליהם אסונות כבדים יותר. כדי למנוע מהתובע לעשות שימוש בכסף שבכספת ייעצה הנתבעת לתובעת בשיחת טלפון שהתקיימה ביניהן ביום 23/11/13, כי השתיים יביימו פריצה לבית ולכספת, יוציאו את הכספים מהכספת, ויספרו לתובע, כי הכסף נגנב. התובעת סירבה להצעה זו, וחצי שעה לאחר שנוהלה אותה שיחת טלפון, ביקרה הנתבעת בביתה של התובעת והשקתה אותה במשקה שבעקבותיו "קיבלה התובעת בלאק אאוט ולא זכרה מה היה". יום למחרת הגיעה הנתבעת לביתה של התובעת, וקיבלה ממנה סכום של כ- 14 מיליון ₪ על מנת "לטהרו". מספר ימים לאחר מכן, מסרה הנתבעת לתובעת שיק של הנתבע על סך 13.8 מיליון ₪ להבטחת השבת הסכום.

4. משלא החזירה הנתבעת את הכספים שלקחה מהתובעת כאמור, סיפרה התובעת לבעלה (התובע) על אשר אירע, והוא סיכם עם הנתבעת, כי היא תעבור בדיקת פוליגרף. בהתאם לכך חתמה התובעת ביום 22/12/13 על תצהיר בפני עורך דין לידאוי ויסאם שלפיו, היא מסכימה מרצונה הטוב והחופשי לעבור בדיקת פוליגרף, וכי אם יתברר בבדיקה זו כי הייתה מעורבת בגניבת הכספים, היא תשלם לתובעים סכום של 14 מיליון ₪. עוד הצהירה הנתבעת באותו תצהיר, כי "תוצאת הבדיקה תהייה מכרעת וסופית ואין טעון לעניין קבילותה בכל הליך שיתקיים לרבות בהליך אזרחי". בו ביום שבו נחתם התצהיר עברה התובעת בדיקת פוליגרף שהראתה כי היא, לכאורה, דוברת שקר, וכי הייתה מעורבות במעשה ההונאה והגניבה הנטענים.

ההגנה

5. בבקשת הרשות להתגונן פרשו הנתבעים מסכת עובדתית קשה של התעללות, איומים וכליאת שווא שביצעו על פי הנטען התובעים ואנשים נוספים מטעמם, כלפי הנתבעת ושבעקבותיהם היא נאלצה לחתום על אותו תצהיר התחייבות ולעבור את בדיקת הפוליגרף. על פי הנטען, ביום 21/12/13 הוזמנה הנתבעת לביתם של התובעים במטרה לערוך התחשבנות ביניהם נוכח העובדה שהם (התובעים) היו חייבים לה כספים. משהגיעה למקום, היא נכלאה שם והחלה מסכת התעללות שכללה תקיפתה באגרופים ובעיטות, איומי אקדח, שפיכת מים קרים על הנתבעת, איום בשפיכת בנזין עליה ושריפתה. כמו כן נטען, כי בשלב מאוחר יותר הציג עו"ד לידאוי, ב"כ התובעים, את עצמו בפני הנתבעת כחוקר משטרתי וביד אחת עם התובעים אילץ אותה לחתום על התצהיר ואף לעבור את בדיקת הפוליגרף. הנתבעים אף כפרו מכל וכל במעשים המיוחסים להם בכתב התביעה ובמעשה המרמה וטענו, כי מדובר בסיפורי בדים שאין להם כל קשר למציאות. הם אף הכחישו את ממצאי בדיקת הפוליגרף, והעלו טענות שונות ביחס לקבילותה ולמשקלה. בין היתר, נטען כי השאלות שהופנו לנתבעת היו עמומות ונוסחו בצורה כוללנית, ולא ניתן לקבוע על פיהן כי הנתבעת הייתה מעורבת בגניבה. לעניין התביעה השטרית טען הנתבע, כי ההמחאה שמחזיקים בה התובעים נגנבה מהרכב שבו נסעה התובעת לביתם ביום שבו היא נכלאה, וכי מעולם לא נמסרה על ידו למאן דהוא. עוד טען הנתבע, כי רק החתימה על ההמחאה היא שלו ואילו יתר הפרטים, כגון שם הנפרע, סכום השיק ותאריך הפירעון מולאו על ידי אדם אחר, שלא בידיעתו ושלא בהסכמתו.

גדרי המחלוקת