תא"ק 54974-01-12 עירית ירושלים נ' קלוטי ואח'

1.כנגד הנתבעים הוגשה תביעה בהליך של סדר דין מקוצר בגין חוב ארנונה המתייחס לשני נכסים אותם החזיקו הנתבעים בשכונת בית חנינה בירושלים.

2.ביום 23.3.14 הגישו הצדדים בקשה מוסכמת לביהמ"ש. על פי ההודעה צומצם החיוב בארנונה לגבי התקופה שמיום 24.9.07 ועד ליום 31.8.08 וסכום חוב הקרן הועמד על סך של 7.659.69 ₪. על הסכום הנ"ל הצטברו הפרשי הצמדה וריבית על פי החוק כך שהסכום עומד היום על סך 14,969.68 ₪. המחלוקת בין הצדדים נסובה על עצם החיוב בהפרשי הצמדה וריבית. לעניין זה הוסכם כי כל צד יגיש סיכומים לגבי מחלוקת זו. כמו כן התירו הצדדים לשיקול דעת ביהמ"ש את שאלת ההוצאה ושכ"ט עו"ד.

3.ב"כ הנתבעים טוען כי אין מקום לחייב את הנתבעים בהפרשי הצמדה וריבית שכן הם מעולם הם לא קיבלו דרישת תשלום בגובה המופרז שבסופו של דבר התברר כשגוי. עוד נטען שדרישות התשלום על סכום מופרז זה נשלחו אליהם שלא כחוק ובניגוד לדין. כמו כן נטען כי אין מקום לחיובים בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד שכן בפועל טענתם לגבי הסכום המופרז נמצאה כנכונה לאחר בירור שערכה התובעת.

4.ב"כ התובעת בסיכומיה טוענת כי אכן בגין הנכס השני שולמה הארנונה לאחר הגשת התביעה ובסמוך להגשת הבקשה לרשות להתגונן. התובעת אכן מודה כי חלה טעות בדרישות התשלום אך לא ניתן להצביע על הגורם שגרם לכך. עוד טוענת התובעת כי על פי דין אין לה כל סמכות לוותר על ריבית והפרשי הצמדה שנצברו לקרן החוב.

ב"כ התובעת מוסיפה וטוענת כי הנתבעים לא הגישו השגה מסודרת לתובעת על פי החוק הרלבנטי.

5.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש להשית על הנתבעים את הריבית והפרשי הצמדה על פי חוק רשויות מקומיות (ריבית והצמדה על חובה התש"ם-1980).

חובת תשלום הארנונה הינו בראשית כל שנת מס והיא אף אינה מותנית במשלוח דרישה. העובדה כי בין הצדדים קיימת מחלוקת לעניין גובה החוב אינה פוטרת את הנתבעים מתשלום החוב וככל שזה לא שולם במועד יהא על הנתבעים לשאת בריבית והצמדה.

בנסיבות שבפני אין ספק כי הגשת התביעה היתה מוצדקת ביום הגשת וזאת לאור העובדה כי החוב לא נפרע במועד.

6.מנגד בנסיבות העניין לא מצאתי לפסוק שכ"ט עו"ד. יחד עם זאת אני מורה על החזר האגרה לתובעת בהתאם לתקנות.

ב"כ התובעת תגיש פסק דין לחתימה בהתאם לאמור לעיל.