תא"ק 54841-12-12 מיריאלשוילי נ' לביטוח בע"מ

1.התובע, סוכן ביטוח, היה בקשר עסקי עם הנתבעת מכוח הסכם מסגרת לתיווך בעסקי ביטוח במשך כעשור. התובע היה זכאי לעמלות במהלך הפעילות השוטפת אשר שולמו כסדרן, עד אשר חשדה הנתבעת באי סדרים בפוליסות שנערכו באמצעותו. לאחר בירורים ופגישות הודיעה הנתבעת ביום 7.12.10 על קיזוז סך של 25,224 ₪ מתוך העמלות המגיעות לתובע, עקב שימוש לא נאות שיוחס לתובע במערכת הפקת הפוליסות של הנתבעת. בתביעה זו עותר התובע להשבת הסכום שקוזז, לטענתו שלא כדין.

רקע וטענות הצדדים

2.התובע התקשר ביום 4.5.00 עם אריה חברה לביטוח בע"מ בהסכם מסגרת מתחדש לתיווך בעסקי ביטוח. הנתבעת רכשה את פעילותה של אריה ובאה בנעליה. ביוני 2009 גילתה הנתבעת אי סדרים בפוליסות שהונפקו באמצעות התובע. לאחר תחילת הבירור מטעם הנתבעת פנה התובע ביום 9.9.09 בדרישה לשלם לו עמלות שתשלומן עוכב לאור הבירור שערכה הנתבעת. במכתבה מיום 14.9.09 הודיעה הנתבעת לתובע כי נוכח פעולותיו ההסכם עמו תם ביום 17.7.09.

ביום 10.1.10 התקיימה פגישה באגף הביקורת של הנתבעת בנוכחות התובע. ממצאי הביקורת של הנתבעת העלו חשד כי התובע ביצע שימוש לא נאות במערכת ההפקה של החברה, קרי הפיק במשרדו פוליסות בהן מספר הזיהוי של המבוטח (מספר הלקוח בפוליסה), לא תואם לשם המבוטח. מסיכום הפגישה עולה כי התובע טען שלא מכיר את אי ההתאמות ותלה את מקור הטעויות בפקידתו. לתובע נמסרה רשימת הפוליסות הלקויות והוא הבטיח להעביר אישורי העדר תביעות למבוטחים ששמם נקוב בפוליסה.

מדיווח הנתבעת למפקח על הביטוח, שנעשה סמוך לאחר אותה פגישה, עולה כי הממצאים העלו כי התובע ניצל פרצה במערכת הפקת הפוליסות שאפשרה לו להקליד את שם המבוטח במלל חופשי. עולה כי הקליד את שם המבוטח שרכש את הביטוח אולם במקום למלא את פרטי זהותו של המבוטח האמיתי הקליד מספר זהות של לקוח אחר, המוכר לו, שהיה לקוח של הנתבעת שהיה זכאי להנחת העדר תביעות. לטענת הנתבעת המבוטחים ששמם נרשם בפוליסות לא היו זכאים להנחת העדר תביעות, ופעולות התובע גרמו לה לנזק. בדיווח מיום 21.2.10 למפקח על הביטוח על גילוי הונאה, העריכה הנתבעת את סכום ההונאה בסך של 25,224 ₪ המהווה את סכומי הנחת היעדר תביעות שניתנו למבוטחים שונים ב- 43 פוליסות שונות שהופקו על ידי התובע בשנים 2008 – 2009. סכום זה קוזז מהעמלות להם היה זכאי התובע ויתרת העמלות, לאחר הקיזוז, שולמה לתובע ביום 12.1.11. במכתב מיום 7.12.10 (כשנה לאחר הפגישה עם התובע בה עומת עם הממצאים) מתארת הנתבעת את סכום הקיזוז והסיבה הנ"ל לקיזוזו לאחר שהתובע לא המציא מסמכים המעידים על זכאות המבוטחים להנחת העדר תביעות.

3.למרות המסכת העובדתית המפורטת לעיל בחר התובע, כשנתיים לאחר המועד בו קוזזו העמלות, להגיש תביעה להשבת העמלות בסדר דין מקוצר. בתביעתו טוען התובע כי אין יסוד לטענה כי עשה שימוש לא נאות במערכת הפקת הפוליסות ולחילופין טען כי לא נגרם לתובעת נזק. לטענתו העביר לנתבעת את כל אישורי העדר תביעות המתייחסים למבוטחים ומאחר וחתמת מטעם הנתבעת "שותלת" את אישורי העדר התביעות ומאשרת הנחת העדר תביעות, אין בסיס לקיזוז שביצעה הנתבעת.

הנתבעת התגוננה בטענה העיקרית כי התובע הפר את חובות האמון שחב כלפיה מכוח הסכם המסגרת לתיווך בעסקי ביטוח. לאור טענתה להפרות יסודית של ההסכם ועוולת התרמית מצד התובע, טוענת הנתבעת כי זכאית הייתה לקזז את העמלות ולפיצויים בשיעור הנזק שנגרם לה. הנתבעת פירטה את סכום הקיזוז שביצעה אשר מגלם את סכומי ההנחות שהוענקו למבוטחים שלא היו זכאים לקבל את אותה הנחה. עוד נטען כי גם אם ייקבע כי יש לבטל את הוראת הקיזוז, עומדת לה הזכות להיפרע מהתובע בגין הפרת ההסכם.

דיון והכרעה

4.לאחר בחינת ראיות הצדדים ושמיעת העדויות התרשמתי כי מדובר בתביעה אשר הוגשה בעזות מצח על ידי אדם שנתפס בקלקלתו, המהווה דוגמא לביטוי כי ההגנה הטובה ביותר היא התקפה. התובע אשר הציג לנתבעת מצגי שווא, הפיק פוליסות עם פרטי מבוטחים שגויים, מנסה לאחר מעשה להציג אישורים שלא הועברו בזמן אמת. התובע הגיש בליל של מסמכים חלקיים ומבקש מבית המשפט לבור את הבר מן התבן. אין בידי לקבל עמדתו כי יש לקבוע היום כי בפועל לא נגרם נזק כלכלי לנתבעת מאחר והמבוטחים שאת פרטיהם שינה, היו ממילא זכאים להנחות שקיבלו. טענה זו לא הוכחה במלואה, לא הוכח כי נמסרו מסמכים בזמן אמת ולאור הפרות התובע את חובות האמון שחב לנתבעת, אינו זכאי לסעד של השבת העמלות שקוזזו ממנו כדין. הנתבעת עשתה חסד עם התובע בכך שבחרה לקזז רק את העמלות אשר נבעו מהפקת פוליסות שעלה בידה להוכיח כי הוקלדו בהן פרטי מבוטחים שגויים. על עמדתה המידתית והמתחשבת של הנתבעת בחר התובע להשיב בהגשת תביעה זו המהווה ניצול לרעה של הליכי בית משפט. להלן יפורטו הממצאים המבססים מסקנה זו.

5.מטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר משה אסייג, מנהל מחלקת גביה ביטוח כללי, מאגף הכספים בנתבעת. לתצהירו המפורט צורפו המסמכים התומכים במסקנות הנתבעת אודות פעולות יזומות מצד התובע להקלדת נתונים שגויים בפוליסות בהן קוזזו עמלותיו. לתצהיר צורפה טבלה, נספח 13, המסכמת את אי ההתאמות שאיתרה הנתבעת ב- 43 פוליסות שונות שהופקו על ידי התובע בשנים 2008 – 2009. סיכום ממצאים אלו נתמך בהעתקי הפוליסות עצמן, דוחות על הפעולות שבוצעו בפוליסות ותדפיסים שהפיקה הנתבעת אודות זהות בעלי הרכבים שבוטחו. הטבלה אף מסכמת את האישורים שהועברו לנתבעת עד להגשת התביעה. מסיכום הנתונים עולה תמונה עגומה כי ממשרדו של התובע הופקו באופן שיטתי פוליסות ביטוח הנושאות שם מבוטח מסוים שרכבו בוטח כאשר מספר הזהות בפוליסה שייך לאדם אחר. בחלק מהפוליסות קיימים מסמכים המעידים על העדר תביעות לפי מספר הזהות השגוי בתיק ובחלק גדול מהפוליסות אין תיעוד לקיומם של מסמכים כאמור. העד אף בחן את המסמכים שהעביר התובע לאחר הגשת התביעה ובתצהירו ופירט בטבלה רק 4 פוליסות בהן הועברו לאחר מעשה מסמכים המאפשרים הענקת הנחת העדר תביעות למבוטח האמיתי בפוליסה. העד ציין כי המסמכים שהועברו נוגעים ברובם למבוטחים שמספר זהותם המטעה נרשם בפוליסה ולא למבוטחים הנכונים ששמם נקוב בפוליסה. התצהיר גם מתייחס לטענות התובע כי האחריות להקלדת הנתונים וההנחות היא על חתמת הנתבעת אליה נטען כי הועברו המסמכים המתאימים במועד הפקת הפוליסות. העד הבהיר כי רק חלק מהפוליסות עברו לאישור החתמת מאחר והתובע חידש פוליסות במשרדו. הובהר כי לחתמת לא הייתה דרך לגלות כי בפועל "שתל" שם שאינו תואם למספר הזהות ולכן אין התובע זכאי להיבנות מטענה זו.