תא"ק 54359-12-14 רנסנברג ואח' נ' מ.א.ע.מ החזקות והשקעות (2012) בע"מ ואח'

מונחת לפני בקשת המבקשות למחוק את הכותרת בסדר דין מקוצר, בעיקר בשל כך שהמשיבה 2 אינה חתומה על ההסכם מכוחו הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר; וכן משום שחלק הארי של התביעה הוא בגין "הפרה צפויה", אשר על פי הפסיקה אינה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר; ובשל היות התביעה נדרשת לשמיעת עדויות וראיות רבות.

המשיבים הגישו תביעה בסדר דין מקוצר, כאשר על פי הנטען בכתב התביעה על המבקשות לשלם למשיבים סך של 2,520,000 ₪ בתוספת ריבית בהתבסס על הסכם למכירת מניות מיום 8.8.2012 שאין מחלוקת כי הצדדים להסכם הם המשיבים והמבקשת 1 (להלן: "המבקשת"). המבקשת 2 (להלן: "דסנר") אינה מופיעה כצד להסכם ואינה חתומה עליו.

הטענה כי דסנר אינה חתומה על ההסכם

הטעם הראשון שלו טוענות המבקשות למחיקת הכותרת הוא, שדסנר אינה צד להסכם ואינה חתומה עליו. דסנר מופיע בהסכם בסעיף 1.6 שבו נכתב כי המבקשת "תוסיף ותשלם או תגרום לדסנר לשלם, לפי בחירתה של הרוכשת, תשלום חודשי נוסף בגין המניות הנמכרות...", אולם אין לדסנר חובה משל עצמה על פי ההסכם. לעניין זה מפנות המבקשות להלכת בתי המשפט ולפיה די בכך שצד לתביעה בסדר דין מקוצר אינו צד להסכם עליו מתבססת התביעה כדי למחוק את הכותרת.

על כך ענו המשיבים כי ממסכת העובדות שפורטו בכתב התביעה עולה שדסנר התחייבה לשלם, ובפועל אף עשתה זאת 18 חודשים רצופים. "די בכך כדי להצביע על התחייבות מכללא שלה הנתמכת בראיות בכתב." (סעיף 21 לטענות המשיבים). עוד הם מפנים לבש"א (ת"א) 35057/99 א.מ.ס. מפעלי ים תיכון בע"מ נ' בנק דיסקונט (13.11.2002) (להלן: "החלטת דיסקונט") ולספרו של זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 660.

על כך השיבו המבקשות כי לא נוצרה התחייבות חוזית נפרדת בין דסנר לבין המשיבים ואין ללמוד זאת מהתנהגות הצדדים.

דיון והכרעה בסוגיית דסנר

תקנה 202 לתקנות קובעת כי תביעה יכולה להיות מוגשת בסדר דין מקוצר כאשר היא על סכום קצוב, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, שיש עליהם ראיות בכתב.