תא"ק 54150-04-15 בנק אוצר החייל בעמ נ' כהן

לפניי בקשת הנתבע (להלן: "המבקש ו/או הנתבע") למתן רשות להתגונן.

1.עניינה של התובענה שבפניי, בחוב של הנתבע כלפי הבנק (להלן: "הבנק" ו/או "המשיב), בהיותו ערב.

על-מנת לסבר את האוזן, בשנת 2009 קיבל מר שירי מנשה, (להלן :"החייב") מהתובע הלוואה בסך של 235,013 ₪, (להלן: "ההלוואה"). החייב התחייב להחזיר לתובע את ההלוואה כמפורט בכתב ההתחייבות, ובהתאם לשיעורים הנקובים בלוח הסילוקין, אולם לטענת הבנק, החייב הפר את התחייבותו.

ביום 17.06.12 ניתן פסק דין כנגד החייב, אך החייב לא שילם לתובע את הסכום נשוא פסק הדין, ונפתח כנגדו תיק הוצל"פ בלשכת ההוצל"פ בפתח-תקווה.

התובע לא הצליח להיפרע מהחייב, פנה לכב' רשם ההוצל"פ בבקשה להכריז כי מוצו ההליכים כנגד החייב, וכי ניתן להגיש תביעה כנגד הערב, והתקבלה החלטה כמבוקש. לאור האמור, הוגשה התביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע, וזו הונחה בפני.

2.במעמד הדיון, המבקש נחקר על תצהירו.

3.לטענת המבקש, עסקינן באדם תמים, שהתפתה לעזור לחבר ותיק שהינו החייב, אשר זה האחרון הפציר בו שיחתום עבורו אצל המשיב, על מנת לקבל כספים המגיעים לו.

הנתבע חתם על הטפסים, אולם נאמר לו, כי אין בחתימתו שום סיכון, ולטענתו הפקידה בבנק אמרה לו בצורה מפורשת כי לבנק לא יהיו כל דרישות כלפיו.

זאת ועוד, סבור המבקש, שאם תינתן לו האפשרות לחקור את אותה פקידה, אשר מולה חתם על המסמכים, יהיה בכך כדי לשכנע את ביהמ"ש כי לא גולו לו כל הנתונים אודות ההלוואה, וכן אודות מצבו הכספי של החייב.