תא"ק 54049-07-15

1.לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנותה.

העובדות הרלוונטיות וטענות הצדדים

2.ענייננו בתביעה שהוגשה בשנית לאחר שהליך מס' 25203-01-11 נמחק במסגרת פסק דין אשר ניתן בדיון מיום 17.06.14 בת.א 12579-01-11, שניתן בהיעדר המבקשת ו/או מי מטעמה.

3.המשיבה, הנה חברה פרטית בע"מ שהתאגדה ונרשמה כדין במדינת ישראל , והיא עסקת בתחום השיווק , התחזוקה וההתקנה של מערכות גלוי אש וחשמל במתח נמוך (להלן: "התובעת").

המבקשת הנה חברה בע"מ שהתאגדה ונרשמה כדין במדינת ישראל.(להלן :"הנתבעת").

4.המבקשת הגישה בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת התיישנות. לטענתה, ביום 17.06.2014 התקיים דיון , אולם המשיבה לא התייצבה למועד הדיון חרף החלטתו המפורשת של ביהמ"ש. בית המשפט קיים דיון הוכחות בהיעדר נציג המשיבה אך בנוכחות בא כוחה עו"ד יוסף גרייב, ובית המשפט מחק את תביעתה של המשיבה.

המבקשת טוענת כי ביום 22.06.2014 הגישה התובעת בקשה לביטול פסק הדין, אולם ביום 15.09.2014 דחה בית המשפט הנכבד את בקשתה לביטול פסק הדין.

המבקשת טוענת עוד כי ביום 1.10.2014 הגישה התובעת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לצורך הגשת ערעור בבית המשפט המחוזי, ובתאריך 27.10.2014 דחה ביהמ"ש את הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין.

בנוסף טוענת המבקשת כי המשיבה הגישה ערעור לביהמ"ש המחוזי בבאר שבע , והערעור נדחה ביום 1.03.2015 , והמשיבה חויבה בהוצאות של 20,000 ₪ לטובת המבקשת .

המבקשת טוענת כי עילת התביעה נולדה ב-10.06.2008 ,היום בו סיימה המשיבה לבצע את העבודות בפרוייקט ושלחה למבקשת את החשבון הסופי בו דרשה סך של -31,217.30 ₪. לפיכך, משחלפו למעלה מ – 7 שנים מיום שנולדה למשיבה עילת התובענה, התיישנה התביעה. המבקשת ערה לכך שמירוץ ההתיישנות נעצר עם הגשת התביעה הראשונה אולם טוענת כי בענייננו תביעה זו נמחקה ולא נדחתה ועל כן אין תחולה לכלל זה.

5.המשיבה טוענת בתגובתה כי, התקופה שבין 13.01.2011(מועד הגשת התביעה) ועד ל 01.03.2015 (מועד מתן פסק הדין בערעור ) אינה באה במניין תקופת ההתיישנות .

המשיבה טוענת לחילופין כי, גם אם התקופה הנ"ל באה במניין תקופת ההתיישנות, הרי שהיא הגישה את התביעה שנמחקה רק בעקבות תביעתה של המבקשת ממנה השתמע כי אינה מתכוונת לשלם את חובה ומשום כך עילת התובענה נולדה ביום הגשת תביעתה של הנתבעת, קרי ב-06.01.2011 .