תא"ק 54001-02-13 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' סעיד ואח'

בפניי בקשת רשות להתגונן של הערבים כנגד תביעה ליתרת חוב בהלוואה. המבקשים נתבעו כערבים מוגנים להלוואה שקיבלו ביום 2/1/04, נדאף מועתסם ודינה (להלן: "החייבים"), לצורכי בניית בית מגורים על מקרקעין בעין אל אסד (הסכם ההלוואה של החייבים, נספח א' לכתב התביעה). החייבת הינה אחותו של המבקש.

הזכויות במקרקעין לא היו רשומות ע"ש החייבים, אלא ע"ש סבה המנוח של הלווה נדאף דינה, ועל כן, לטובת הבנק, לא נרשם שעבוד אלא נרשם משכון בלשכת רשם המכונות בנצרת על זכויות הלווים במקרקעין, ככל שיהיו כאלו בעתיד והמבקשים נדרשו לחתום על ערבות.

אין חולק כי המבקשים חתמו ביום 25/12/03 על כתב ערבות להחזרת הלוואה בסך 182,450 ₪ (כתב הערבות, נספח ב' לכתב התביעה) ועל כל המסמכים הנלווים.

החייב, מר מועתסם נדאף עזב את הארץ בפעם האחרונה ביום 20/6/10 (תדפיס משרד הבינוי והשיכון לעניין תנועות מעבר הגבול, נכון ליום 21/2/13, נספח ג' לכתב התביעה). כנגד החייבת, גב' דינה נדאף ניתן צו כינוס נכסים במסגרת תיק פש"ר (מחוזי חיפה) 56675-01-11.

המשיב הגיש תביעה כנגד המבקשים בהתאם לסעיף 27(ב)(1) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות"). סכום החוב נכון ליום 30/6/11, עומד ע"ס 213,680.13 ₪ על פי מצב חשבון ההלוואה (נספח ד' לכתב התביעה).

הלכה פסוקה היא, כי בחינת בקשת הנתבעים בהליך של סדר דין מקוצר, אינה מצריכה לפסוק בדבר טיב טענותיהם וזכויותיהם, אלא רק לבחון האם יש בטענותיהם לכאורה כדי להצדיק את בירורן. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ לו(3) 518, 524 (1982); ע"א 3374/05 אליהן אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (1.5.2006, מופיע בנבו). לאור האמור, נפסק כי גם מי שהגנתו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה כנגדו הינם קטנים, יקבל רשות להתגונן (ע"א 10189/07 עזרא ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009, פורסם בנבו).

טענות המבקשים:

המבקשים טענו לפגמים בחתימתם על כתב הערבות, טענו כי לא ניתנה להם הזדמנות לעיין בהסכם לפני החתימה, וכי לא קיבלו העתק מהחוזה. סעיף 24 (א) לחוק הערבות קובע, "נושה העומד לחתום על חוזה ערבות עם ערב יחיד, ימסור לו העתק מהחוזה ויתן לו הזדמנות סבירה לעיין בו לפני חתימתו, וכן ימסור לו העתק חתום לאחר החתימה".

המבקשים טענו כי המשיב הפר את החובות המוטלות עליהם מכוח חובת הגילוי, וכי בעת חתימתם על כתב הערבות לא קיבלו הסבר באשר למחוייבותם, ולטענתם לא קיבלו כל מידע מפקידת הבנק.

לטענת המבקשים המשיב הסתיר מהם כי הינם ערבים מוגנים, והחתים אותם כאילו הם ערבים יחידים בלבד. המבקשים הוחתמו כל אחד על כתב ערבות נפרד, ולא צויין בו מעמדם (לכתב התביעה צורף רק עמוד אחד מכתב ערבות אחד, והמסמכים הושלמו בגילוי מסמכים בין ב"כ הצדדים והוגשו ע"י ב"כ המבקשים בבקשה מס' 10 וע"י ב"כ המשיב בסיכומים (להלן: "גילוי המסמכים").