תא"ק 53560-11-14 לי-עמי ניהול ואחזקות נכסים בע"מ נ' ורטניק ואח'

לפני בקשת הנתבע לביטול הדיון, שנקבע לתאריך 27.10.16. הוא נקבע לצורך דיון בבקשת התובעת לביטול פסק הדין מתאריך 4.6.16 שניתן נגדה.

הנתבע טוען (בבקשה מהיום) כי יש לבטל הדיון היות והתובעת לא מילאה אחר החלטתי מיום 19.8.16 – ולא שילמה במועדן את הוצאותיו בסך 1,000 ₪. תשלום הוצאות זה היה תנאי לקיום הדיון.

כשטען זאת הנתבע לראשונה, בתאריך 21.9.16, החלטתי כי על התובעת להגיב – זו דרכו של בית המשפט, לוודא כי צד שלגביו טוענים כי לא בצע דבר מה יוכל להגיב ולהפריך טענה זו – ואכן התובעת הגיבה, אך באיחור של יום, בלא שהיא נוטלת רשות לכך מטעם בית המשפט.

בתגובתה מודיעה התובעת כי בהתאם להחלטתי שילמה לב"כ הנתבע את ההוצאות והפקידה את הפקדון.

לאחר עיון במכתב התובעת לב"כ הנתבע מ-26.9.16 ואישור הקבלה שעליו, מ-28.9.16, שצורפו לבקשתו של הנתבע, אני מגיעה למסקנה שמדובר בתגובה שאיננה מדייקת, בלשון המעטה. היא אינה מדייקת, בשל הנמוקים שלהלן:

1. בתאריך 21.9.16, יום מתן החלטתי, היתה התובעת במצב בו היא מאחרת איחור של 16 יום מהתאריך בו נדרשה לשלם את ההוצאות. לאמיתו של דבר היה מדובר באיחור רב הרבה מכך – שכן ההוצאות נפסקו מלכתחילה בתאריך 21.12.15 והודעה על כך נמסרה לעו"ד נפטולייב בתאריך 7.1.16. אם כן לכל היותר היה על התובעת לשלם הוצאות אלה בתאריך 7.2.16.

2. בהחלטתי מיום 21.9.16 - בה בקשתי את תגובתה, היה מצופה כי התובעת תודיע אחד משלושה דברים: כי שילמה במועד את ההוצאות וכי הנתבע טופל עליה טענה שאינה נכונה; כי לא שילמה את ההוצאות ובפיה הסבר מתקבל על הדעת לכך; או - כי למרות החלטתי לא שילמה את ההוצאות.

התובעת נקטה בשיטה אחרת והודיעה כי "בהתאם להחלטתי" (כנראה זו שמ-19.8.16) שילמה את ההוצאות, כשהיא מתעלמת מכך ולא מציינת שעשתה כן באיחור רב, רק לאחר שהוגשה בקשה חוזרת על ידי הנתבע ובית המשפט נדרש לכך שנית. הודעתה ניתנה כביכול "בהתאם להחלטתי" (כנראה זו שמ-21.9.16) אולם כאמור החלטתי כיוונה לתגובה מפורטת יותר.