תא"ק 53258-01-13 יצחק ראובני נ' בוחבוט משה מרדכי ואח'

1.החלטה בבקשה שיורה בית המשפט על דחיית התביעה על הסף, כשבמוקד - טענה לפורום לא נאות. לטענת המבקש, הפורום הנאות – בארצות הברית.

בנקודה זו יוער בהיבט הדיוני, שלאחר שהוגשה הבקשה הורה בית המשפט בהחלטתו מיום 30.9.2014 על הגשת כתב תביעה מתוקן שיפרט טוב יותר את הנקודות שנדרשת הבהרתן לצורך מתן החלטה בבקשה זו, ובמסגרת ההחלטה האמורה נקבע שלאחר הגשת כתבי הטענות המתוקנים, עשוי בית המשפט לשוב לשאלת הפורום ללא צורך בטיעון מחודש – ראה סעיף 5 להחלטה. החלטה זו מתבססת, בין היתר, על הפירוט הנוסף שנכלל בכתב התביעה המתוקן.

2. בתמצית הדברים מפרטת הבקשה, שהן התובעים והן הנתבע – תושבי ו/או אזרחי ארצות הברית, ההיכרות בין הצדדים נעשתה באמצעות גורם שלישי המתגורר בארצות הברית, ההתקשרות נשוא התביעה בוצעה בארצות הברית, העברת התמורה בוצעה לעורך הדין שהינו אזרח ארצות הברית ועדים חיוניים אשר יכולים לסייע להתגוננותו, אף הם, אזרחי ארצות הברית, ולדבריו, לא יגיעו לישראל למתן עדות.

3.תחילה אציין, שנבחנת בקשה מן הסוג שעל הפרק על פי כתבי הטענות ואין הדעת נותנת שיקדים בית המשפט בירור ראייתי לדיון בשאלת הפורום. גם החלטה זאת תושתת על כתבי הטענות בכלל ועל כתב התביעה (המתוקן) בפרט, על נספחיו, ולא בכדי לא אשתית את פסיקתי על טענות בדבר אי הגשת תצהירים (ומה גם, שמשיב לבקשה אינו חייב בתצהיר). בד בבד אציין את פסיקת בתי המשפט שהותירה את הנושא לשיקול דעת בית המשפט הקונקרטי, בשים לב לנסיבות העניין [ - רע"א 2705/97 הגבס א.סיני (1989) בע"מ נ. The Lockformer Co ואח', פ"ד נ"ב (1) עמוד 109; אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, (מהדורה 11, 2013) מעמוד 77].

4.נסיבות העניין, אינן חד משמעיות, ודי אם אציין שאבן הפינה לתביעה בהסכם, שלא נכתב היכן בכלל נחתם, שלא לדבר על הסכמות בדבר אופן בירור סכסוכים ככל שיתפתחו בעקבותיו. עם זאת, לאחר שניתנה הדעת לבקשה, סברתי לדחותה. הגם, שלכאורה, לפרשה זיקות לא מעטות לארצות הברית, אין לומר, שעל פני הדברים, עולות הן במשקלן ובהיקפן על הזיקות לישראל. ולפחות, ככל שניתן ללמוד על כך מההסכם, מכתבי הטענות, וטענות הצדדים בשאלה הנדונה.

עם זאת, יוטעם כבר עתה, שכלל נקוט בבתי המשפט הוא, בוודאי במצבי ספק, שעל בית המשפט לשאוף ליטול את האחריות ולהוביל את הסכסוך כדי גמר ולא להיחפז בהעברת ההליך מעל פניו, כשניכר החשש, שיימצא התובע במצב בו חש הוא, כי, בפועל, דלתות שערי בית המשפט נעולות בפניו (למדיניות זאת ביטוי במצבים מסוגים שונים, למשל, כשבפני בית המשפט טענה בדבר הסכם בוררות, אך במקביל יש מקום לספק האם על הפרק אפשרות מעשית להעברת ההליך לבוררות שתוביל לפתרון הסכסוך – ראה, למשל, רע"א 8613/10 כספי תעופה בע"מ נ' JSC AEROAVIT AIRLINES, פורסם בנבו, 11.7.2012].

5.במוקד ההליך – תביעה חוזית, כספית, ואין לומר שעל פני הדברים, הזיקות של סכסוך זה לארצות הברית, רבות יותר מהזיקות לישראל: ולכל היותר – אין התמונה ברורה כל צרכה, ובמצב דברים זה, ראוי לבית המשפט, כאמור, לנקוט בזהירות ולהימנע מסגירה נמהרת של שערי בית המשפט. ומן הכלל אל הפרט.

א. ההסכם המהווה את הבריח התיכון של התביעה – מצורף לכתב התביעה (נספח א'). אין בפני בית המשפט סיבה של ממש, לפחות במסגרת דיון המתבסס על כתבי הטענות ונספחיהם, כדי להעמיד בספק את תוקפו של הסכם זה. וכמו שלא נכתב בו שנחתם בישראל, אף לא נכתב בו אחרת.

ב. על פי ההסכם, על הפרק הלוואה שיש להשיבה לידי התובעים – ראה במפורש בפסקה האחרונה של ההסכם.