תא"ק 52986-12-13 כלל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חברה להדברת עשבי בר בע"מ
|
תא"ק בית משפט השלום פתח תקווה |
52986-12-13
3.3.2015 |
|
בפני הרשמת הבכירה: איילת הרץ-טופז-אחיעזר |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
המבקשת: חברה להדברת עשבי בר בע"מ |
המשיבות: 1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. עם רם פתוח דרום נתניה בע"מ 3. קריית הצורן ניהול ואחזקה בע"מ |
| החלטה | |
1.לפני בקשת רשות להגן מפני תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר שעניינה תשלום דמי ניהול בעבור שטח בסך של 600 מ"ר.
עסקינן בתובעות 1-2 שמפעילות שירות ניהול ובתובעת 3 שהיא חברה לניהול בבניין מסחרי, הנמצא ברח' צורן 2-8 נתניה, הידוע כגוש 7934 חלקה 90 (להלן: "הנכס"). בבעלות הנתבעת שטח של כ-2075 מ"ר בנכס. ביום 5.5.97 התקשרה הנתבעת עם חברת נוגה אלקטרומכניקה בע"מ, שהינה בעלים של חלק מהזכויות בבניין, לפיו התחייבה נוגה לשלם לתובעת 2 דמי ניהול על בסיס קוסט. התובעת 2 והתובעת 1 הן שותפות בזכויות הפרויקט ובזכויות הניהול. בשנת 2012 נחתמה "תוספת להסכם ניהול מיום 5.5.97" בו התחייבה התובעת גם כלפי התובעת 3 ובמסגרתו עברו הצדדים להתחשבן על בסיס סכום קבוע.
בתביעה נטען כי המבקשת משלמת את דמי הניהול בגין 1400 מ"ר מהשטח, אך אינה משלמת את דמי הניהול בגין שטח בסך של 600 מ"ר, לאחר שהשוכר מטעמה עזב את המקום החל מיום 1.1.13 ועד היום. על כן הועמד סך התביעה על 32,179 ₪ בתוספת מע"מ.
המבקשת טענה בבקשת הרשות להגן כי הנתבעות מפרות באופן שיטתי את הסכם הניהול. הנתבעות גובות דמי ניהול ביתר מבלי לספק את השירותים להם התחייבו בהסכם. בנוסף, התובעות פועלות תוך ניגוד עניינים שכן בעלי המניות בחברת הניהול ובתובעת 2 הינן זהים ולאור כך, התובעת 3 שהיא חברת הניהול אינה מחייבת את התובעת 2 בגין שטחים רבים סגורים במתחם שבבעלותה. המבקשת טוענת כי התובעת 3 מפלה בין המחזיקים בכך שהיא גובה מכל מחזיק סכום אחר ונמנעת מהמצאת מאזנים ובסיס החיובים. לאור האמור סבורה המבקשת יש ליתן לה רשות להתגונן ולדחות התביעה.
המשיב טען מנגד שבהתאם להסכם מנועה המבקשת מלקזז סכומים מדמי הניהול ועל כן דין התביעה להתקבל כאשר באפשרות המבקשת להגיש תביעה מטעמה בגין טענותיה.
2.המסגרת הנורמטיבית:
הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 (1992); ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם בנבו, 18.02.2008)).
בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 (1998) נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן:
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|