תא"ק 52855-03-14 מי רעננה בע"מ נ' קליין ואח'

לפני בקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה כנגד נתבעים 1-5. בבקשה נטען כי התביעה הוגשה כנגד נתבעים 1-5 בהיותם יורשים עפ"י דין (אשתו וילדיו) של המנוח קליין יעקב (להלן: המנוח), כשאין בנמצא צו ירושה או צו קיום צוואה. התובעת טוענת כי אין צורך במתן צו ירושה או צו קיום צוואה וזאת נוכח סעיף 1 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הירושה), הקובע כי "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". נטען כי צו ירושה הינו דקלרטיבי בלבד, מצהיר על הירושה ולא מכונן אותה.

התבקשה עמדת האפוטרופוס הכללי. תגובת ב"כ היועמ"ש הוגשה ביום 10.12.14 ולפיה דרך המלך בנסיבות הענין הינה פניה לביהמ"ש המוסמך למינוי מנהל עזבון זמני לנכסי המנוח.

לאחר שעיינתי בבקשות התובעת ובתגובת ב"כ היועמ"ש, לא מצאתי ליתן פס"ד בהעדר הגנה במתכונת המבוקשת ע"י התובעת.

מקום שאדם הלך לעולמו, כל עוד לא ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, טרם נעשה בירור מקיף של זהות היורשים, האם ערך המוריש צוואה, ערך העזבון, החלקים בעזבון ושאלות נוספות רלוונטיות בעניין זה. לכן, יש להמתין למתן צו קיום צוואה או צו ירושה או למינוי מנהל עזבון ולתבוע את היורשים או את מנהל העזבון. ככל והליך כאמור מתעכב, אם מחמת שנראה כי יורשי המנוח מסרבים להפעיל את מנגנון הירושה במטרה לסכל את מימוש החוב ואם מחמת סיבה אחרת, רשאי נושה ליזום הליך כצד מעונין בהתאם לחוק הירושה למינוי מנהל עזבון זמני או בבקשה להוציא צו ירושה (סעיפים 77-78 לחוק הירושה, ע"א 110/89 הכונס הרשמי כמפרק בנק צפון אמריקה בע"מ נ' ישראל גלבוע, פ"ד מו(3) 838, עמש (מחוזי חיפה) 7197-09-13 ע' א' מ' ח' נ' א' ח' (2.2.14). כמו כן, ר' תזכיר חוק הירושה (תיקון - הליך חלופי למימוש חובות מן העזבון), תשע"ד – 2014, ודברי ההסבר).

אפשרות נוספת, אשר הוצעה בעיקר מקום שבעל דין נפטר במהלך ניהול ההליך, הינה צירוף יורשיו הפוטנציאלים של המנוח כחליפיו וזאת, לאחר שתוגש בקשה נתמכת בתצהיר שיפרט מועד פטירת המנוח, העדר מנהל עזבון, העדר בקשה להוצאת צו קיום צוואה או ירושה על אף חלוף הזמן מעת הפטירה והעובדות המבססות זהות יורשו הפוטנציאלי של המנוח (ע"א 4923/09 עתילי נ' בנק הפועלים בע"מ (12.10.10)).

בנסיבות העניין שלפני, מקום שמדובר בראשית ההליך, טרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, לא ברור האם הנתבעים הם אכן יורשי המנוח ומה חלקו של כל אחד מהם בעזבון, אם בכלל, וכיוצ"ב שאלות כמפורט לעיל, אין מקום ליתן פס"ד כנגד מי שיתכן וכלל אינם חבים בחובות העזבון ואינם בעלי הדין הנכונים בתביעה.

ב"כ התובעת הפנה לע"א 54/79 אניסה מחמוד יוסף אבו אלפול נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד לה(2), 273 ולע"א 12/83 לוי עמרם נ' דוד עמרם, פ"ד לח(3), 556. לטעמי, אין בפסקי הדין האמורים כדי לתמוך בגישת התובעת אלא להיפך. בשני פסקי הדין התייחס ביהמ"ש העליון למהותו של צו ירושה כצו המצהיר על זהות יורשי המנוח ושיעור חלקם בעזבון בהתאם לחוק הירושה. אכן, עסקינן בצו הצהרתי אולם נדרש הוא בענייננו ולו לשם הקביעה כי הנתבעים שכנגדם מבוקש ליתן פס"ד הם בעלי הדין הנכונים להליך.

לטעמי, לאור המפורט מעלה ואף בהתחשב בזמן שחלף ממועד פטירת המנוח (17.8.13), דרך המלך היא ייזום הליכים כצד מעונין על פי חוק הירושה. אמנם, הליך זה כורך בחובו הוצאות נוספות לתובעת אולם מדובר בהליך נדרש כאשר את ההוצאות הכרוכות בו תוכל התובעת לדרוש בבוא העת.