תא"ק 52728-07-13 עיריית יבנה נ' ד. ש. טל הפקות בע"מ ואח'

מונחת בפניי בקשת רשות להתגונן במסגרת תביעה כספית שהוגשה על ידי המשיבה, רשות מקומית כמשמעותה בפקודת העיריות, כנגד המבקשת וכנגד בעלי מניותיה, בגין חובות ארנונה והוצאות גבייה נטענים הקשורים בנכס שהחזיקה המבקשת ברחוב הבנים B106 יבנה.

העובדות הרלבנטיות

1. המבקשת החזיקה בנכס המצוי בתחומה של המשיבה, ברח' הבנים B106 ביבנה, הרשום בספרי המשיבה כמספר פיזי 59940500 (להלן: "הנכס"). על פי רישומי המשיבה, על הנכס רובצים חובות ארנונה והוצאות גביה בסך כולל של 120,020.52 ₪.

התביעה הוגשה כנגד המבקשת וכנגד 2 בעלי מניותיה. במהלך הדיון שהתקיים בבקשה, הוסכם בין הצדדים, כי תינתן הרשות להתגונן ליתר הנתבעים בתיק, והמחלוקת שנותרה הינה ביחס למבקשת בבקשה זו בלבד.

2.כעולה מטיעוני הצדדים, הנכס הוחזק על ידי המבקשת בין התאריכים 1/4/2006 (הסכם שכירות מיום 29/3/2006, הסכם ניהול מיום 1/4/2006 – נספח ז' לבקשת הרשות להתגונן), ועד לשנת 2010 (סעיף 11 לתצהיר המבקש), כאשר לא שולמה דמי הארנונה במהלך תקופת האחזקה של הנכס.

3.המבקשת העלתה מספר טענות, אולם ניכר כי מרבית טענות ההגנה עניינן הגנת בעלי המניות של המבקשת, ולא הגנה כלפי חובה של המבקשת עצמה, הכל כפי שיפורט בהמשך החלטה זו.

דיון והכרעה

4.בית המשפט ייעתר לבקשת הרשות להתגונן באם מצא כי ישנם סיכויי הגנה, ולו זו קלושה, ר' לכך ההלכה כפי שסוכמה בע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (פורסם בנבו, סעיף 18 לפסק הדין). בקשת הרשות להתגונן הינה משוכה דיונית טרומית, ועל כן הנטל על המבקשת להתגונן הוא קל. כל אימת שיש בתצהיר להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, הבקשה תתקבל (ע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277). בשל הפרת האיזון הדיוני במסגרת ההליך, בית המשפט לא ישקול שיקולי מהימנות ואך יבדוק האם טענות ההגנה, שהינן בחזקת אמת, יכולות להקים הגנה בפני התביעה.

הבקשה תידחה רק מקום בו הוכח כי אין כל סיכויי הגנה, או באם גרסת המבקש קרסה לאחר חקירה נגדית, ר' לכך ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 25.11.93).

5.בענייננו, המבקשת לא מעלה כל טענות הגנה הראויה לבירור, למעט טענת ההתיישנות שאינה מצויה בסמכותי.

אדון בטענות אחת לאחת, ואנמק.