תא"ק 51898-03-15 צוקר נ' מימוני

לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה ביום 14.05.2015. במסגרת פסק הדין ניתן צו לפינוי המבקש ולחיובו בהוצאות ובשכ"ט.

דיון והכרעה:

1.לאחר שבחנתי טענות הצדדים מצאתי להורות על ביטול פסק הדין.

2.מקום בו פסק הדין שניתן במעמד צד אחד הוא פגום, כגון בשל אי המצאה כדין לידי המבקש, כי אז על בית המשפט לבטל את פסק הדין מבלי להידרש כלל למשקל הטענות ולסיכויי ההגנה וזאת מכח 'חובת הצדק'.

מקום בו פסק הדין אינו פגום, סמכותו של בית המשפט אינה סמכות שבחובה אלא סמכות המסורה לשיקול דעתו תוך בחינת סיבת מחדלו של המבקש וסיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל.

3.מאישור המסירה ותצהיר המוסר עולה כי ההמצאה בוצעה בדרך של הדבקה על ידי הותרת דבר הדואר במקום וזאת לאחר ביקור אחד בו, על פי טענת המוסר, אנשים המצויים בתוך הבית סרבו לפתוח.

4.תקנה 489 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת בזו הלשון: "שליח בי-דין שלא מצא שום אדם שאפשר לפי תקנות אלה להמציא לו כדין את הכתב, אף על פי שפעל בשקידה ראויה וסבירה, או שהאדם כאמור סרב לקבל את הכתב, ידביק את הכתב על הדלת החיצונית או במקום אחר נראה לעין בבית שבו רגיל האדם לגור או לעסוק".

התקנה כאמור מאפשרת ביצוע המצאה בדרך של הדבקה בשניים: האחד – כאשר אין אדם שאפשר לבצע לידיו המצאה כדין בכפוף לכך שהשליח פעל בשקידה ראויה וסבירה והשני – כאשר אדם שניתן לבצע לידיו המצאה כדין מסרב לקבל אותה.

5.נוכח האמור לעיל ובנסיבות העניין דנן מצאתי לקבוע כי לא בוצעה לידי המבקש המצאה כדין, וזאת מן הנימוקים כפי שיפורטו להלן: