תא"ק 51018-03-15 ירדני נ' שרשוב ואח'

1.בפניי מונחת בקשה לסילוק התובענה על הסף ולחילופין למחיקת הכותרת בתיק כך שהתובענה תתברר בסדר דין רגיל.

2.מחיקת כותרת -

תקנה 100 מגדירה את הנסיבות בגינן ניתן למחוק תובענה כנגד בעל דין. וכך נקבע:

"מחיקה על הסף -

100.בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה:

(1)אין הכתב מראה עילת תביעה;

(2)נראה לבית המשפט או לרשם מתוך הכתב שהתובענה היא טרדנית או קנטרנית;

(3)שוויו של נושא התובענה נישום בחסר והתובע לא תיקן את הכתב תוך הזמן שנקבע לכך;

(4)שולמה אגרה בלתי מספקת והתובע לא שילם את האגרה הנדרשת תוך הזמן שנקבע לכך."

בענייננו, המבקש טוען להתקיימותן של הנסיבות האמורות בתקנות 100(1) ולחילופין בתקנה 100(2).

לעניין תקנה 100(1), הלכה ידועה היא כי אין להידרש למחיקת התובענה אלא בנסיבות קיצוניות וכאשר אף תיקונה לא יסייע בידי התובע. וכך נפסק בעא 109/84‏ ‎ ‎מנחם ורבר‎ ‎נ' אורדן תעשיות בע"מ, פ''ד מא(1) 577, 580:

"תקנה 105 מתקנות סדר הדין האזרחי תשכ"ג- 1963(להלן - תקנות תשכ"ג), שהייתה אז בתוקף (קודמתה של תקנה 100 מתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, להלן - תקנות תשמ"ד), אינה מתנה את סמכות המחיקה ביוזמת בעלי הדין. שיקול הדעת הוא של בית המשפט, הרשאי להחליט מיוזמתו הוא, ואפילו בניגוד לעמדת הנתבעים. ראה ע"א 268/58 [1], בעמ' 361.יתרה מכך, על הליכי קדם-משפט חלות תקנות 144 ו- 143 לתקנות תשכ"ג (כיום תקנות 144, 143 לתקנות תשמ"ד). בראשונה נאמר במפורש, כי בעניינים האמורים בתקנה 143 רשאי השופט להחליט ללא צורך בבקשת בעל דין. בין עניינים אלה כלול גם סילוק תביעה על הסף מחמת חוסר עילה.