תא"ק 50833-10-10 אנגל חברה לבנין,מגורים והשקעות (1991) בע"מ נ' רונידן חברה לבנין בע"מ

כללי וטענות הצדדים

זו תביעה כספית ע"ס 699,550 ₪, שהוגשה בסדר דין מקוצר, ובגין הפרת הסכם.

ביום 02.11.06 נחתם בין הצדדים הסכם לפיו מכרה הנתבעת לתובעת את זכויות הפיתוח ממנהל מקרקעי ישראל במקרקעין המצויים בגבעת עדה [בשטח של 6,914 מ"ר בערך בגוש 12105 חלקות 53 (בחלק), 54 (בחלק), 55 (בחלק), 61 (בחלק), 63 (בחלק), מגרשים מס' 4, מס' 7 לפי תוכנית מפורטת מס' ש/ 418/ו ולפי תוכנית מפורטת מס' ש/מק/950/א] (להלן: "המקרקעין").

נטען כי התובעת נדרשה לשלם, ושילמה בפועל תשלומים החלים על פי הוראות ההסכם על הנתבעת ו/או כאלו, אשר הנתבעת הצהירה כי כבר שולמו על ידה. סך כל הסכומים ששולמו על ידי התובעת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד התשלום ועד מועד הגשת התביעה הינו 221,010 ₪.

נטען כי חרף פניות שנעשו אל הנתבעת ,בכתב ובע"פ, לא שילמה הנתבעת את חובותיה. נטען כי במעשיה ו/או מחדליה, מפרה הנתבעת את הסכם המכר הפרות יסודיות ומתמשכות.

על הנתבעת לשאת בתשלומים הנ"ל בהם נשאה התובעת, ולשפותה בגינם, וזאת בהתאם להוראות ההסכם. נטען כי כתוצאה מהפרות אלו, נגרמו ונגרמים לתובעת נזקים (ישירים ועקיפים) כלכליים. עוד נטען כי נוכח ההפרות היסודיות של ההסכם ע"י הנתבעת, זכאית התובעת לפיצוי המוסכם בהתאם להוראות ההסכם.

נטען כי סך כל התמורה בהסכם הינה 2,232,000 $, והפיצוי המוסכם 10% ממנו- 223,200ִִ $ ובש"ח 957,080 ₪ , ע"פ שער הדולר נכון למועד ההפרה הראשונה, ולצורך העניין המועד בו שילמה התובעת את התשלום הראשון מהתשלומים המפורטים וחלו על הנתבעת.

לצורכי אגרה, הועמדה התביעה ביחס לרכיב זה ע"ס 478,540 ₪ (מחצית מהסכום החוזי), כאשר לסכום זה יש להוסיף בהתאם להוראות סעיף 12 להסכם, ריבית בשיעור שנתי של 5% מיום ההפרה ועד למועד התשלום בפועל.

לטענת הנתבעת, התובעת מעלימה מבית המשפט עובדות, מסמכים ונתונים מהותיים.

לטענתה, שילמה את כל התשלומים החלים עליה על פי ההסכם, כלומר, תשלומים המתייחסים לתקופה שעד למסירת החזקה. הנתבעת טוענת כי קיבלה את מלוא כספי התמורה על פי ס' 5 להסכם, והדבר, כשלעצמו, מלמד כי מילאה את כל המתחייב על פי ההסכם, נטעו כי אין בהסכם כל הוראה המאפשרת לתובעת לשלם סכומים החלים על הנתבעת.

הנתבעת טוענת כי אין בהסכם כל הוראה המחייבת אותה לשלם את מלוא התשלומים שדרשה מבני תעשייה ובפרט שבהסכם נכתב (בהואיל מס' 5) כי "עד כה בוצעו על ידי מבני תעשייה כ-50% מעבודות הפיתוח". כך שהתובעת פעלה שלא על פי ההסכם, משהחליטה, על דעת עצמה, לשלם תשלומים שונים לרשויות, וזאת ללא בדיקת והסכמת הנתבעת.

הנתבעת טוענת כי לא הפרה את ההסכם כלל, ובוודאי שלא מדובר ב "הפרה יסודית". נטען כי אין בהסכם כל הגדרה של המונח "הפרה יסודית", ולפיכך יש לפרשו כנגד התובעת, המנסחת, באופן וככזה שאינו מתייחס ל"הפרה" הנטענת.