חורי נ' חברת אבו חנא ריתוך וצנרת בע"מ ואח'

בעניין: בקשה לביטול פסק דין ובקשה להארכת מועד 

1.ביום 24/3/15 הגיש התובע תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך 165,978 ₪ כנגד המבקש וכנגד חברת אבו חנא ריתוך וצנרת בע"מ וחברת א.ח. ריתוך וצנרת בע"מ בגין שכר טרחה שלא שולם עבור ייצוג בשלושה עניינים כמפורט בכתב התביעה ובהסכמי שכר הטרחה עליהם חתום המבקש כערב להתחייבויות החברות בשני הסכמים וגם כלקוח בהסכם השלישי.

2.בד בבד עם הגשת התביעה הוטל עיקול במעמד צד אחד על זכויות המבקש בנכס מקרקעין. העיקול הופק ביום 13/4/15. ביום 27/5/15 הודיע עורך דין מארון עילוטי כי קיבל על עצמו את ייצוג הנתבעים בתביעה והוא מבקש אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן עד ליום 15/6/15. ניתנה אורכה כמבוקש. ביום 17/6/15 ביקש עו"ד עילוטי אורכה נוספת עד ליום 10/7/15. הבקשה נדחתה כיוון שלא נעשה ניסיון לצרף את עמדת הצד שכנגד. באותו יום הגיש התובע בקשה למתן פסק דין בהעדר ובקשתו התקבלה. ניתן פסק דין המחייב את הנתבעות לשלם לתובע את סכום התביעה בצירוף הוצאות ושכ"ט עו"ד.

3.כיוון שפסק הדין חייב את הנתבעים השונים לשלם סכומי כסף שונים , הוגש פסק הדין לביצוע בחודש אוגוסט 2015 בשני תיקי הוצאה לפועל שמספריהם פורטו בתגובה. האזהרות בתיקי ההוצאה לפועל נמסרו למבקש ביום 11/8/15 באמצעות אביו של המבקש חלים , על ידי המוסר הפרטי ג'וני עודה.

4.ביום 11/10/15 הגיש התובע לבית המשפט המחוזי בנצרת תביעה להצהיר כי המבקש הוא הבעלים של חלק מחלקה 24 גוש 17527 מאדמות הכפר ריינה למרות שהזכויות רשומות על שם הכנסייה היוונית קתולית (להלן: "התביעה ההצהרתית"). מסמכי התביעה ההצהרתית נמסרו למבקש באמצעות אביו חליל ביום 25/10/15. ביום 13/1/16 נדחתה בקשת התובע למתן פסק דין בהעדר הגנה בתביעה הצהרתית משום שהתביעה לא נמסרה למבקש עצמו. בעקבות החלטה זו נמסרה התביעה למבקש עצמו ביום 20/1/16. על בסיס מסירה זו ולאחר שהכנסייה הודתה כי המקרקעין נשוא התביעה שייכים למעשה למבקש, ניתן פסק דין בתביעה ההצהרתית ביום 4/7/16 המקבל את התביעה. ביום 28/7/16 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק הדין בתביעה ההצהרתית. המבקש הגיש את הבקשה באמצעות בא כוחו הנוכחי. ביום 29/9/16 התקיים דיון בבקשה לביטול פסק דין אליו זומן גם המוסר מטעם התובע. ביום 14/10/16 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המבקש לביטול פסק הדין בתביעה ההצהרתית.

5.ביום 28/9/16 הגיש ב"כ הנוכחי של המבקש בקשה לשינוי ייצוג בתיק זה בצירוף ייפוי כוח ועודכן כב"כ המבקש בתיק. במקביל הוגשה בקשה לביטול פסק דין ובקשה להארכת מועד אך משום מה לא ניתנה כל החלטה בבקשה זו . ביום 29/1/17 הגיש המבקש בקשה נוספת לביטול פסק דין ובקשה להארכת מועד. בקשה זו נדחתה על הסף משום שצורף לה תצהיר על דרך ההפנייה במקום תצהיר מפורט. ניתנה למבקש הזדמנות להגיש בקשה מתוקנת.

6.ביום 8/2/17 הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין והארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק דין. אין בבקשה עצמה או בתצהיר אמירה כלשהי לגבי המועד בו קיבל המבקש את פסק הדין שניתן נגדו בתיק זה. באשר לסיבת המחדל, נטען בסעיף 2 של התצהיר כי המבקש קיבל ייצוג רשלני על ידי התובע אשר הבטיח לטפל בתיק וביקש אורכה להגשת בקשת רשות להתגונן , אך זנח את הטיפול בתיק למרות שקיבל תשלום מלא עבור הייצוג. על פני הדברים טענה זו אינה מתיישבת עם נתוני התיק ועם טענות ב"כ המבקש עצמו לפיהן מחדלים אלו מיוחסים לעו"ד עילוטי ולא לתובע. עוד נטען בנוגע לסיבת המחדל כי בעת הרלבנטית לתביעה עמדו לפתחו של המבקש עניינים משפטיים מרובים והוא היה נתון לקשיים כלכליים ופנימיים מהותיים. המבקש סמך על עו"ד עילוטי אשר יטפל בעניינו, אך עו"ד עילוטי הוליך אותו שולל כאשר הודיע לו שהוא מתגונן בשמו. באשר לסיכויי ההגנה, נטען בסעיף 3 של התצהיר כי התובע דרש סכומי כסף גבוהים ומופרזים בגין ייצוג משפטי, קיבל את כל הכספים וגרם למבקש נזקים אדירים בגין התרשלות בייצוג. בסעיף 8 של הבקשה נטען כי בתביעה נגד חברת אלקטרה החליט התובע לא להעיד עדים כלל, דבר שהוביל להפסד של המבקש בתיק. במישור המשפטי נטען כי המבקש טעה לחשוב כי עו"ד עילוטי מטפל בעניינו במרץ ובדרך מקצועית כמצופה מעורך דין , שהוא זרועו הארוכה של בית המשפט. נטען כי בשלב זה המבקש לא חייב להראות שהגנתו איתנה ודי לו כי יראה הגנה אפשרית כך שביטול פסק הדין עשוי להצמיח לו תועלת.

7.ביום 1/3/17 הוגשה תגובת התובע לבקשה. מדובר בתגובה מפורטת ביותר כאשר גוף התגובה מחזיק 10 עמודים וצורפו לתגובה 122 עמודי מצורפים. נטען כי הבקשה לביטול פסק הדין בתביעה ההצהרתית זהה בטענותיה לבקשה זו ולוקה באותם פגמים. במסגרת הבקשה לביטול פסק הדין בתביעה ההצהרתית טען הנתבע כי ראה את פסק הדין שניתן בתביעה ההצהרתית ואת התביעה ההצהרתית לראשונה ביום 11/7/16. כיוון שפסק הדין שניתן בתיק זה היווה חלק מהתביעה ההצהרתית, אין למבקש כל הסבר מדוע הגיש את הבקשה לביטול פסק דין בתיק זה במועד בו הוגשה . החלטת בית המשפט המחוזי הדוחה את בקשת המבקש לביטול פסק הדין בתביעה ההצהרתית, מבססת את ידיעת המבקש על פסק הדין בתיק זה, שכן נדחו הניסיונות של המבקש לערער את אמינות אישורי המסירה. כל הטענות של המבקש בנוגע להארכת המועד וסיבת המחדל, הן במישור היחסים שלו עם עו"ד עילוטי. בית המשפט העליון קבע בשורה של פסקי דין כי כאשר סיבת המחדל היא מחדל של בא כוח, הדבר לא מצדיק ביטול של פסק דין, כאשר תרופתו של המבקש היא לתבוע פיצויים מבא כוחו. המשיב מפנה לפסיקה בנוגע לחשיבות סופיות הדיון והפגיעה במתדיינים אחרים כאשר בית המשפט מבטל פסק דין שניתן כדין. לגופו של עניין, אין למבקש ולו טענת הגנה אחת. לא בכדי הבקשה הוגשה רק על ידי המבקש ולא על ידי החברות שבבעלותו , שכן המבקש יודע כי לא ניתן לגבות את החובות מאותן חברות. בית המשפט עשה חסד עם המבקש כאשר התיר לו להגיש בקשה חדשה בצירוף תצהיר מפורט. המבקש לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו כאשר התייחס לגופה של התביעה רק בסיפא של סעיף 3 לתצהיר , ללא כל פירוט של הטענות החמורות.

8. ביום 23.3.17 הוגשה תשובת המבקש לתגובת המשיב . לתשובה צורף תצהיר של עו"ד עילוטי , פרוטוקול הדיון באחת התביעות הנזכרות בכתב התביעה ופסק הדין שניתן באותה תביעה .

נטען כי עיון בכתב התביעה מלמד שהתובע תבע 118,159 ₪ עבור עבודה שנמשכה 11 שנים , בגינה התחייבו הנתבעים לשלם 120,000 ₪ ולכן התובע טוען כי קיבל כל אותה תקופה רק 1,841 ₪ . יוער כי גם טענה זו שגויה על פניה , שכן ס' 21.א. לכתב התביעה , אליו מפנה ב"כ המבקש , מתייחס רק לעילת התביעה הנובעת מההסכם הראשון והשני . המבקש שילם את מלוא שכר הטרחה למשיב , חלק באמצעות שיקים וחלק במזומן . פסק הדין בתביעה נגד אלקטרה מלמד כי המשיב התרשל בייצוג כאשר לא צורף תצהירים של מהנדס החברה ואנשים נוספים שזומנו למשרדו , לא שלח שאלונים , לא ביקש צווים מתאימים , הגיש תצהיר עדות ראשית שהועתק מכתב התביעה , לא ביקש למנות מומחה , לא הזמין עדים רלוונטיים , לא התייחס לחלקים רלוונטיים במחלוקת ועוד . המשיב יצר התנצחות מול הבורר שמונה בתביעה כנגד חברת י. שטרן הנדסה והדבר קיבל ביטוי בהחלטתו האחרונה של הבורר . למבקש לא היתה שליטה על אופן ניהול ההליך ע"י עו"ד עילוטי והוא נהג בסבלנות שכן התרגל להתמשכות ההליכים בבית המשפט . התביעה בגין הסכם שכר הטרחה מיום 6.10.04 התיישנה . יש לתהות כיצד יתכן שהמשיב לא קיבל שכר טרחה במשך 9 שנים ואז כרת שני הסכמי שכר טרחה נוספים והמשיך לייצג באותם עניינים במשך חמש שנים נוספות . בתצהירו של עו"ד עילוטי נטען כי המשיב לא הגיב לבקשות ליתן הסכמה לבקשות להארכת מועד ומיהר לבקש פסק דין לאחר שהבקשה השניה נדחתה .