תא"ק 49841-06-15 בנק מזרחי טפחות בע"מ. נ' דנקנר ואח'

החלטה זו עניינה בבקשת הנתבעים לגילוי ועיון במסמכים והארכת מועד להגשת בקשת רשות להתגונן. בקשת הנתבע 1 הוגשה במסגרת בקשה 6, ובקשת הנתבע 2 במסגרת בקשה 7.

רקע

1. התביעה הנדונה היא תביעה כספית בסך של 7 מיליון ₪, שהוגשה בדרך של סדר דין מקוצר על ידי התובע (להלן: "הבנק") נגד הנתבעים 1-2 שהם אב ובנו (להלן: "האב" ו"הבן" בהתאמה), בגין ערבותם הנטענת לחובות חברת אלרון השקעות בע"מ (להלן: "אלרון" או "החברה"), וזאת בהתאם להסדר נושים של החברה, אשר אושר ביום 1.8.10 על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת תיק פר"ק 1585/09 וחל גם על הבנק, וזאת בהתאם להסדר חוב שנחתם ביום 13.5.10.

2. הנתבעים מבקשים את גילוי המסמכים עוד קודם להגשת בקשת רשות להגן.

   בקשות הנתבעים

3. לטענת האב, התביעה כנגדו הוגשה לאחר שהבנק נקט נגדו בהליך של פשיטת רגל, אשר נכשל. לטענתו יש לו טענות רבות כלפי החוב וכלפי ערבותו ועל מנת לבסס טענות אלו ולגלות חלק מהעובדות הרלוונטיות פנה לתובע בבקשה לקבלת מסמכים, אך אלו לא הועברו.

4. לטענתו בהתנגדותו להליך פשיטת הרגל טען כי הבנק לא גילה לו את הסיכון הכרוך בחתימתו על כתב הערבות בגינו הוגשה התביעה הנדונה, הטעה אותו כי אלרון, שהיא החייבת העיקרית, משלמת חובותיה כסדרם וכי הבנק לא גילה לו מצבה החמור של אלרון והסיכונים הגלומים בהסדר נושים. בכלל זה טען האב כי כתב הערבות נחתם ביום 16.5.10 כאשר באותה העת הגישה אלרון בקשה לאישור הסדר נושים אשר טרם אושר כאשר הסדר הנושים אושר ביום 1.8.10. משמע כאשר נחתמה הערבות כלל לא היה הסדר נושים בתוקף לאלרון וכי דבר מכל זה לא נזכר בטופס גילוי לערב והדבר לא גולה לו טרם החתימה.

5. לטענת האב במסגרת הליך הפש"ר שננקט נגדו ונדחה, העלה טענות עובדתיות כבדות ביחס להפרת חובת הגילוי מצד הבנק אשר מולם לא הציב הבנק ראיה או עדות ממשית כלשהי, והבנק בחר שלא להביא תצהיר מטעם מי משהחתים את האב על כתב ערבות.

6. לטענת האב לאור התנהלות הבנק בהליכי פשיטת הרגל והממצאים שהתגלו לו במהלך ניהול הליך זה, לרבות הסתרת מסמכים מטעם הבנק וחשש להעלאת טענות כוזבות ביודעין מצדו, יש לו חשד כבד בדבר כשרות מעשיו של הבנק ובכלל זה בדבר חישוב החוב הנכון בחשבון החברה, חישובי הריבית שנערכו על ידי הבנק בעת ניהול החשבון, פעולות הבנק למול הערבים האחרים וגופים הקשורים אליהם ולחייבת העיקרית. לטענת האב אין כל אמון בבנק והוא מבקש לבחון במסגרת ניהול הגנתו את כל העובדות ביחס לחוב, ניהול החשבון, ידיעות הבנק לגבי החייב העיקרי ומידת הגילוי שניתן לו לגביהם עת הוחתם על ערבותו וכל נתון רלוונטי אחר שיש בו כדי לשפוך אור על המניעים ביסוד תביעה זו.

7. לעניין זה הוסיף האב כי בעת שהוחתם על הערבות היה בן 80 ולא היה נושא משרה בחברה או בעל תפקיד וגם קודם לכן לא היה מעורב בפעילותה.