תא"ק 49270-05-14

בפניי בקשה למחיקת כותרת תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר.

1.המשיב הגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר על הסך של 77,000 ₪.

לטענתו, המבקשים בבקשה זו (הנתבעים בתיק) אחראים על משלוח 77 דברי פרסומת ללא הסכמתו, בניגוד להוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), בניגוד לחוק הגנת הפרטיות, ותוך שהם לכל הפחות מתרשלים ומפרים חובה חקוקה ונוהגים בחוסר תום לב.

על פי הנטען, המבקשים הינם הגורמים ששמם מופיע על גבי הפרסומים שנשלחו למשיב או אחראים על משלוח הפרסומים או שהינם מנהלים בתאגיד שולח הפרסומים.

2.המבקשים הגישו בקשה למחיקת כותרת התביעה, בטענה כי התביעה אינה עומדת בדרישות תקנה 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

עיקר המחלוקת שבין הצדדים הינה האם התביעה הינה על סכום קצוב ובהתאם כשירה להתברר בסדר הדין המקוצר, אם לאו.

3.בהתאם להוראות סעיף 30א(י)(1) לחוק, רשאי ביהמ"ש לפסוק לתובע פיצויים ללא כל הוכחת נזק בסכום של עד 1,000 ₪ בשל כל דבר פרסומת.

הסכום נתון לשיקול דעת בית המשפט ומותנה במספר פרמטרים מנחים שצוינו בחוק, ר' ס' 30א(י)(2)-(3) לחוק.

4.לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים, מצאתי לקבל את עמדת המבקשים ולהורות על מחיקת כותרת התביעה.

על פי הקבוע בתקנה 202(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, ניתן להגיש תביעה בסדר דין מקוצר באם התביעה הינה על סכום קצוב הבאה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב, או מכוח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק.

5.המונח "סכום קצוב" פורש בפסיקה כסכום שניתן לחישוב אריתמטי פשוט, ללא צורך בשומה או בהערכה.