תא"ק 48411-12-16 א.ר.ד.י.ו בע"מ ואח' נ' קרל ברג רשתות בע"מ ואח'

בתיק זה נתתי ביום 25/12/16 צו עיקול זמני, עד לסכום של 400,000 ₪, וביום 5/1/17 צומצם העיקול ל-130,000 ₪ לאחר שהמבקשת מס' 1 פרעה צ'ק בסכום 270,297 ₪. 

היום התקיים לפניי דיון בבקשה במעמד נציגי הצדדים, ונסיונות להביא את הצדדים לכדי הסכמה דיונית לא עלו יפה.

לאחר ששמעתי את הדיון, ועיינתי במסמכים, אני קובעת כי יתרת החוב משקפת מחלוקת עסקית, שאינה מצדיקה הטלת עיקולים אלא בירור לגופה.

ראיות מהימנות לזכות התביעה

לאחר שנפרע הצ'ק, הנ"ל, תוקן מחדל המבקשות ביחס לחלק הארי של התביעה המוכחת. תביעת התובעת מתייחסת להתחשבנות עבר בין הצדדים מתחילת שנת 2015, ואני קובעת כי אין ראיות מהימנות לכאורה לעילת התביעה ביחס לרוב סכום התביעה. בדיון עלה כי הצדדים ניהלו קשרי מסחר במאות אלפי ₪ במשך כ-10 שנים, ואף בתחילת שנת 2016 חתמו על הסכמי עבודה ואף צירפו את המשיבה מס' 2, חברה חדשה יחסית (סעיף 4 לתצהיר מר ווסקובויניקוב). הדעת נותנת כי טענות חוזרות ונישנות של המשיבות או מי מהן בעניין מוסר התשלומים של המבקשות או מי מהן (פרוטוקול, עמ' 3, שורות 11-19), היתה מביאה לניתוק הקשרים ולהפסקת ההתקשרות, ולא לצירוף חברה נוספת והגדלת היקף הסחורה המסופקת. לא השתכנעתי כי המשיבות הקטינו את היקף העבודה עם המבקשות, כנטען (שם, שורה 31 עד עמ' 4, שורה 2), אלא ההיפך (סעיף 15 לתצהיר מר ווסקובויניקוב).

המבקשות הציגו ספק בעילת התביעה בעניין הסכומים, שנוצרו בשנת 2015, כאשר על אף מחיקת סעיף 12 להסכם (נספח ב' לבקשת העיקול), נותר קיים סעיף 9 בהסכמים (נספחים ב' ו-ג') לפיו על המשיבות להגיש כל השגה עד לפרעון התשלום. אין חולק כי התשלומים במשך כל השנים כולל שנת 2015 ושנת 2016 עד חודש יולי שולמו. אני קובעת כי פרעון התשלומים ע"י המשיבות במשך תקופה כל כך ארוכה, במהלכה היו להם השגות כמעט על כל תשלום ותשלום ("כל הזמן היו בעיות", עדות מר ווסקובויניקוב, פרוטוקול, עמ' 2, שורות 6-7), מאפשרת טענה של המבקשות כי המשיבות השלימו עם ההתנהלות ("שילמנו כמו ששילמנו כל הזמן", עדות מר משה, פרוטוקול, עמ' 6, שורה 12). טענת המניעות להעלות השגות על תשלומים, שנפרעו, מהווה הגנה לכאורה בשלב זה, עולה מההסכמים החתומים, ומטילה ספק בסכומים ניכרים מסכום התביעה.

מר ווסקובויניקוב הודה כי לא סיפק ולא קיבל מהמבקשת מס' 3 דבר (פרוטוקול, עמ' 3, שורה 1) על כן אין כל עילה לבקשת עיקולים על זכויותיה. אין מדובר בכתב ערבות, ולכן איו יסוד לטענתו כי הסתמך על הופעת שמה בהסכם, שהמבקשות חותמות עם כל הספקים (שם, שורות 5-7 ועדות מר משה, שם, עמ' 6, שורות 6-9) כערבות (שם, עמ' 2, שורה 26 עד עמ' 3, שורה 7).

בנסיבות אלה, זכאיות המבקשות להעלות את טענות הגנתן ביחס לחיובים, שהוגשו ע"י המשיבה, ואין צורך להכריע בכל אחת מהטענות כעת. יש לזכור שרוב סכום התביעה הן טענות של המשיבות, שהועלו כמעט שנתיים רטרואקטיבית. אפשר שהמבקשת העלתה את הטענות בבסיס הקיזוזים בצורה לא מפורטת, או על בסיס חשד בלבד, אך יש לזכור כי מדובר בשלב מוקדם מאד של הדיון, והנטל להוכחת כל יסודות הבקשה רובץ על כתפי המשיבות, מבקשות העיקול.

ראיות מהימנות להכבדה

המשיבות טענו כי התנהלות המבקשות מעידה על "מצוקה כלכלית וקושי תזרימי ניכר" (סעיף 19 לתצהיר מר ווסקובויניקוב). עוד צורף לבקשה לעיקול דו"ח חברת דן אנד ברדסטריט (נראה קטוע) ביחס למבקשת מס' 1, לפיו הוגשו נגדה מספר תביעות, בקשה לתביעה יצוגית, תביעות לבית הדין לעבודה, תביעות קטנות, תביעת שטרנמן מזון ע"ס 174,392 ₪, בעניינה טוענות המבקשות כי המדובר בסכסוך עסקי וקיימת להן זכות לזיכויים, ותביעה של א.ת. טעמים בע"מ ע"ס 144,297 ₪. ב"כ המבקשות טען כי למבקשות כ-20 סניפים ועובדים רבים, וההתנהלות היא סבירה, תוך שהפנה לכך שחלק מהתביעות הוגשו ע"י המבקשות נגד אחרים, וכי לא הוצג כי פסק דין לא נפרע.