תא"ק 48078-01-15 עוזרי נ' עוקשי

בראשית פברואר 2015 הגיש המשיב תביעה בסדר דין מקוצר – לסילוק יד ולפינוי המבקש ממקרקעין. המשיב טוען כי הוא בעל הזכויות היחיד בנכס מסחרי ברחוב היצירה בראש העין, והמבקש פלש אליו ללא רשות. המשיב מוסיף וטוען כי הנכס נבנה ללא היתר בניה והוא מסוכן לשימוש.

המבקש הגיש בקשת רשות להתגונן וטען כי הזכויות בנכס הן של מר יצחק בן-משה (המכונה "חלה"), שחתם עם המשיב על עסקה בקשר לנכס – כך שזכויותיו של המשיב בנכס הן ביחס לקומת הקרקע בו ותו לא.

מר בן-משה הגיש, מטעמו, בקשה להצטרף כצד להליך.

לכך הגיב המשיב כי מר בן-משה הינו פושט רגל והוא אינו זכאי לנקוט בהליכים משפטיים ללא אישור בית המשפט לפשיטת רגל.

בדיון שהתקיים בפני ביום 8.7.15 נחקר המבקש על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם. כן אפשרתי למר בן-משה, אשר נכח בדיון, לומר את דברו. בדיון אישר מר בן-משה את קיומם של הליכי פשיטת רגל כנגדו וציין את פרטי המנהלים המיוחדים שמונו לו – עו"ד אלונה באומגרטן ועו"ד מרים זפט.

הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:

"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

בע"א 5480/98 מנורה נ' אבו, פ"ד נב(2) 476, 479 נקבע מפי הנשיא כבוד השופט ברק (כתוארו אז), כי במסגרת בקשת הרשות להגן

"נותן בית המשפט דעתו למשקלן המהותי של טענות הנתבע, לזיקתן לתביעה ולביסוסן... בית המשפט אמנם אינו בוחן את מהימנות העדויות שמביא הנתבע ואינו בוחן את סיכויי הגנתו... אך הוא נדרש להכריע בבקשת הרשות להגן על פי החומר המצוי בפניו..." .

רוצה לומר כי "גם מי שסיכוייו להצליח בטענותיו מועטים ורחוקים זכאי ליומו בבית המשפט, להבדיל ממי שהגנתו, הגנת בדים" (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי נ' בנק לאומי, פ"ד נט(3) 41, 46).

יש להניח, לצורך הבקשה בלבד, כי יהא בידי המבקש להוכיח את טענותיו שהובאו בתצהיר, ובמקרה כזה עומדת לו הגנה לכאורית.

על זאת יש להוסיף, בדרך ההיקש מההלכות הנוהגות לעניין עיכוב ביצוע של פסקי דין לפינוי, בהן הושם דגש מיוחד על חומרת הסעד של סילוק ידו של אדם מנכס, כי בתביעות בסדר דין מקוצר הנוגעות לסילוק יד, תהיה יד בית המשפט קלה עוד יותר על הדק מתן הרשות להתגונן, וסבורני כי על בית המשפט להעדיף, במקרים גבוליים, לברר את התביעה לגופה - גם אם סיכויי ההגנה לגופה אינם מן המשובחים.