תא"ק 4780-06-16 עובדיה נ' אורטוב

לפני בקשה להורות על ביטול פסק הדין שניתן ביום 13.11.16.

המבקשת טוענת כי לא קיבלה זימון כדין וכי התביעה עוסקת בשיקים של אמה המנוחה, וכי היא במצב כלכלי קשה ובפשיטת רגל. הבקשה לא נתמכה בתצהיר ובתגובה להחלטת בית המשפט צירפה המבקשת תצהיר ובו הוסיפה כי שלחה כתב הגנה, כי לא קיבלה זימון לדיון שהתקיים בהיעדרה וכי השיקים של אמה המנוחה ונמסרה למשיב בקשר לרהיטים שנמסרו על ידי האם לילדי המבקשת, במתנה.

המשיב הגיב לבקשה וטען כי ממילא לא התקיים דיון בתיק ועל כן לא הוזמנה המבקשת לדיון; כי בעלה של המבקשת חתם על אישור מסירה לכתב התביעה; כי המבקשת היא שהזמינה רהיטים ושילמה בהמחאה של אמה המנוחה; כי לא הגישה כתב הגנה או בקשת רשות להתגונן וכי היה על המבקשת להתמודד עם פסק הדין שניתן במסגרת ערעור ולא כפי שביקשה.

המבקשת השיבה לתגובה, חזרה על טענותיה ועתרה לצוות על המשיב לגלות מסמכים הנוגעים לעסקה.

ראשית יובהר כי בעל דין שקיבל פס"ד במעמד צד אחד, רשאי להגיש בקשה לביטולו לאותה ערכאה. לא מדייק המשיב בטענה כי בית המשפט אינו יכול לשוב ולדון בעניין שלפניו וכי היה על המבקשת להגיש ערעור על פסק הדין. יוזכר כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסודית ולא בנקל ינעל בית המשפט את שעריו לפני המתדיינים. העדפה של ממש היא לקבל הכרעות שיפוטיות לאחר דיון ממצה לגופו של עניין ובמעמד שני הצדדים.

פסק דין שניתן במעמד צד-אחד בשל היעדר המצאה כדין למבקש הוא פסק דין פגום מעיקרו הטעון ביטול מחובת הצדק "שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק, אלא בדרך משפטית תקינה" (ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 397 (1954); ראו גם: ע"א 5000/92 בן-ציון נ' אוריאל גורני, פ"ד מח(1) 830, 835 (1994);

המבקשת טוענת כי לא קיבלה זימון בדואר רשום ואכן – דיון לא נקבע בתיק וממילא לא הוזמנה אליו המבקשת. יחד עם זאת, המשיב תמך הבקשה למתן פסק דין בהעדר התגוננות באישור מסירה שנחזה להיות חתום על ידי בעלה של המבקשת ובאישור מסירה נוסף (ביחס להחלטות בית המשפט) שהודבק בכתובתה של המבקשת – וזו לא התייחסה כלל לסוגיה זו בבקשתה.