תא"ק 4750-05-12 עיריית רמת גן נ' מונדו 1952 בע"מ

1.המבקשת עותרת בבקשה לביטול פסק הדין שניתן כנגדה בהיעדר הגנה ביום 19/12/12. לטענתה, הגב' דיזי מועלם הינה יורשתו היחידה של בעלה המנוח שהיה בעל המניות היחיד במבקשת ואשר נפטר ביום 11/6/11, ועל כן, היתה מאז שרויה באבל ובהליכי ירושה, ולמרות זאת ביקשה לפרוע את חוב מסי הארנונה של המבקשת. עו"ד יצחק סגל, ב"כ המבקשת דאז, בא בדברים עם המשיבה ועם בא כוחה. לטענתה, הגב' מועלם לא הספיקה להגיש כתב הגנה. המבקשת פנתה למשיבה ביום 1/3/15 בהצעה להסדר החוב אך המשיבה השיבה בצורה לקונית ולא עניינית. לטענתה, קיימים לה סיכויי הגנה טובים ביותר וכי המשיבה בחרה להעלים מעיני בית המשפט את ניהול המו"מ המתנהל במשך מספר שנים בין הצדדים ואי הצגת עמדתה של המבקשת.

2.לטענת המשיבה, המבקשת איחרה את המועד להגשת בקשת הביטול לאחר שאזהרה מלשכת ההוצאה לפועל נמסרה לה ביום 10/3/13 וזו אף היתה מיוצגת על ידי עו"ד סגל כל השנים ולא פנתה בבקשה לביטול פסק הדין אלא אך בהצעות פשרה לסילוק החובות. המבקשת לא סיפקה טעם מיוחד לאיחור בהגשת הבקשה. בהעדר טענה כנגד ביצוע המסירה של כתב התביעה אין כל עילה לביטול פסק הדין מחמת הצדק. עוד טוענת היא, כי המבקשת נכשלה במתן הסבר ראוי למחדלה לאי הגשת כתב הגנה וכי אין בפיה כל טענת הגנה כנגד התביעה וכי זו מודה בחוב ואף ביקשה לפרוע אותו. טענות באשר לאופן סיווג הנכס וזהות המחזיק הינן בסמכות מינהלית שהמועד להגשת השגה וערעור עליהן חלף והשומות הפכו לחלוטות.

3.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי לדחות את הבקשה לביטול פסק דין, שניתן בחלוף שנתיים וחצי. ראשית, מן הטעם שהמבקשת לא עמדה בתנאי הקבוע בתקנה 528 לתקסד"א בהצגת טעם מיוחד לאיחור בהגשת הבקשה לביטול פסק הדין. לא בכדי נקבע בתקנה 201 לתקנות כי יש להגיש את הבקשה בתוך 30 ימים מיום המצאת ההחלטה, ונראה כי השתהות המבקשת בניסיון להסדיר את החוב אל מול המשיבה מחוץ לכותלי בית המשפט ובאמצעות ייצוג משפטי של עו"ד, מעידה כי זו נעשתה בשום שכל ומתוך שיקול דעת ולקיחת הסיכונים שבאי הגשת הבקשה במועד. כל מסקנה אחרת תעשה את התקנות לחסרות כל משמעות ואת סדר הדין לחסר כל סדר ובהכרח שלא כדין.

4.לפנים משורת הדין, ולאור אי הכחשת קבלת כתב התביעה, הרי שאין כל עילה לביטול פסק הדין מחובת הצדק. אף בחינת אפשרות ביטולו משיקול דעת בית המשפט מוביל לאותה המסקנה, שכן אין האיחור בהגשת כתב ההגנה מוצדק, ונראה כי המבקשת בחרה באיחור זה כהחלטה מושכלת ובהתאם לייעוץ ולייצוג שניתן לה באותה עת, ולפיו פעלה היא לנסות ולהביא להסדרת החוב אל מול המשיבה מחוץ לכותלי בית המשפט. לא זו בלבד, אלא שזו עשתה כן לנוכח הודאתה בחוב ורצונה לפרוע אותו כטענתה, ואין באמתחתה כל טענת הגנה כנגד התביעה אלא ניסיונות להציג טענות מאוחרות לצורכי בקשה זו לאחר שניסיונות הסדרת החוב לא צלחו. בנסיבות אלו אין למבקשת אלא להלין על עצמה בלבד, שכן אין הבקשה מהווה מקום למקצה שיפורים, שכל מטרתה הינה לדחות את הקץ ולא להביא לסיום ההליכים המשפטיים נשוא הסכסוך, ולכך בית המשפט לא ייתן ידו.

5.לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות המשיבה בסך של 1500 ₪.

הליכי הוצל"פ ימשכו כסדרם.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ה, 27 יולי 2015, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: