תא"ק 47128-03-10 חוסיני ואח' נ' שאהין
|
תא"ק בית משפט השלום ירושלים |
47128-03-10
16.2.2015 |
|
בפני הרשמת: מאיה אב-גנים ויינשטיין |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקש/נתבע: מוניר מוחמד עטא שאהין |
משיבים/תובעים: 1. בשר חוסיני 2. עלויה אלחוסני |
| החלטה | |
|
הבקשות להארכת מועד ולביטול פסק הדין, הועברו לעיוני לאחר פרישתו של כב' הרשם המטפל.
לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי להיעתר לבקשות ולהורות על הארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין ועל ביטול פסק הדין, תוך חיוב המבקש בהוצאות לטובת המשיב.
הארכת המועד להגשת בקשה לביטול פסק הדין:
בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: התקנות"), בית המשפט רשאי להאריך מועד שנקבע בחיקוק מטעמים מיוחדים שיירשמו.
בשאלת הארכת המועד נכתב רבות ועל אף ששוכנעתי שהבקשה לביטול פסק הדין הוגשה לאחר המועד הקבוע בדין ואין להקל ראש בזכויות המשיב בנדון, על בית המשפט ליתן דעתו לזכותו של צד לבוא בשערי בית המשפט, זכות שהוכרה כזכות יסוד, ובמידת הצורך לפצות את המשיב בהוצאות בגין מחדליו הדיוניים של המבקש. לעניין האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים בכל הנוגע לבקשה להארכת מועד נפסק, כי:
"... יש לתת משקל רב יותר לזכות הגישה לערכאות של בעל הדין (ולבחון את סיכויי הגנתו) ופחות לאינטרס הזוכה בסופיות הדיון" (הדגשה במקור)(ער (קריות) 23-07 אחים רחמני בע"מ ואח' נ' טמבור בע"מ. פורסם בנבו. ניתן ביום 13/04/09).
בכגון דא, יש מקום ליתן עדיפות לדיון המהותי על פני הפרוצדורה:
"בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדר הדין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות יסוד. החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות יסוד זו שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית-המשפט, וזאת אף בלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה. תוצאה זו קשה היא, ויש בה, במידה רבה, כדי לסכל את תכליתו הבסיסית ביותר של ההליך השיפוטי להכריע בסכסוכים בהתאם לזכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין ולהביא לאכיפת שלטון החוק.
יתרה מזאת, בית-המשפט, ככל רשות שלטונית אחרת, מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. בהקשר הנדון משמעות הדבר היא שגם אם נתקיימו התנאים הפורמאליים לדחיית התובענה, אין בכך משום סוף פסוק. שומה על בית-המשפט להוסיף ולבחון אם קיימים אמצעים חלופיים העשויים אף הם לרפא את הנזק שנגרם על-ידי הפגם הדיוני, אך בכוחם למזער את הפגיעה בזכות היסוד. בפרט, בדרך-כלל ראוי הוא כי בית-המשפט יחייב את הצד המפר בתשלום הוצאות המשקפות את הנזק שנגרם על-ידיו, אך בה בעת יאפשר לו להמשיך ולנהל את ההליך ולמצות את יומו בבית-המשפט" (הדגשות הוספו)(רע"א 1958/00ב אריה נדב נ' סלון מרכזי למכונות כביסה וטלוויזיה בבית אל על ואח', פ"ד נה(5) 43, 47).
הדרישה בפסיקה ל"טעם מיוחד" הוגמשה מקום בו מדובר בהליך בפני הערכאה הדיונית להבדיל משלב הגשת ערעור. סבורתני כי בנסיבות העניין, אל לה לפרוצדורה לבוא על חשבון הדין המהותי ואין מקום לנעול את שערי בית המשפט בפני המבקש, בעיקר כאשר ניתן לפצות את המשיב בהוצאות בגין ההתנהלות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|