|
לפניי בקשה לביטול פסק הדין בהעדר הגנה.
מדובר בתביעה כספית שהגישה המשיבה כנגד המבקשת לתשלום יתרת תמורה בעסקה שנרקמה בין הצדדים להספקת מכשירי פלאפון ושרותי תקשורת, בהתאם להסכם מיום 29.07.13.
הנתבעת/המבקשת הינה תאגיד. על פי תקנה 484 לתקנות סדר הדין האזרחי – תשמ"ד – 1984, המצאה לתאגיד תבוצע בהנחת הכתב במשרד התאגיד או במענו הרשום. המשיבה טוענת כי משרדה של המבקשת איננו נמצא בכתובתה הרשומה ועל כן המציאה את כתב התביעה לאמו של מנהל המבקשת בבית הוריו. עוד נטען כי היא הודיעה לב"כ המבקשת באמצעות הפקס על דבר הגשת התביעה ביום 14.07.14. כמו כן, בשיחה בין נציג המשיבה למנהל המבקשת מיום 13.08.14, אשר הוקלטה, נאמר למנהל המבקשת כי ההצעות שקיבל לסיום המחלוקת במהלך המו"מ אינן רלוונטיות וזאת נוכח הגשת התביעה. לפיכך, לטענתה בהתקיים כלל הידיעה הגובר על כלל ההמצאה.
המבקשת טוענת כי כתב התביעה לא הומצא כדין למשרדיה הרשמיים וכי הטענה כי כתב התביעה הומצא לאמו של מנהל המבקשת מוכחשת משזו האחרונה טוענת כי לא קיבלה אותו לידיה וכי לא פגשה את מבצע המסירה.
עוד מעלים שני הצדדים טענות למכביר לעניין סיכויי ההגנה.
לאחר עיון בעמדות הצדדים אני רואה לקבל את הבקשה.
אשר למחלוקת בדבר המצאה כדין; טענת המשיבה כי משרדי המבקשת אינם בכתובת מענה הרשום, לא בוססה במסגרת התצהיר שהוגש, ולפיכך אין לקבלה. יש לציין עם זאת כי לפי הפסיקה, המצאה למנהל תאגיד כמוה כהמצאה לתאגיד (רע"א 526/83 פרשינובסקי נ' שירסון כלל, פ"ד לז(4) 485,488). בענייננו לא הומצא כתב התביעה למנהל אלא, לפי הנטען, לאמו. סבורני שאין להרחיב את הפסיקה ביחס להמצאה למנהל התאגיד למעגל נוסף שהוא קרובי משפחתו של המנהל, כאשר ברי כי לתאגיד אין "בן משפחה הגר עמו" כלשון התקנות. לפיכך, גם בהנחה כי כתב התביעה הומצא לאמו של המנהל (משלא הוגש תצהיר מטעמה בתמיכה לטענה כי לא כך הוא), אין בפנינו המצאה כדין.
אשר לטענה בדבר תחולת כלל הידיעה בענייננו; על-פי הפסיקה על מנת שכלל הידיעה יגבר על כלל ההמצאה, יש להראות קיומה של ידיעה ברורה של מלוא הפרטים הרלוונטיים המפורטים בכתב התביעה ולא ידיעה חלקית ומקוטעת. ככל שקיים ספק בשאלת הידיעה אין להתבסס עליה, ויש למנות את המועדים מעת ההמצאה כדין (רע"א 1415/04 סרביאן נ' סרביאן (פורסם במאגרים) (2004); רע"א 11286/05 עע"מ 1604/07 זמיר נ' בנק לאומי למשכנתאות בע"מ (פורסם במאגרים) (2007)). בענייננו לא הוכחה ידיעה בפועל מהסוג הנטען. באשר לפקס מיום 14.07.14 אליו מפנה המשיבה (נספח ג' לתגובת המשיבה), צוין בו כי כתב התביעה הוגש לבית המשפט וכי עותק ממנו בדרכו למבקשת. לא נמסרו פרטים אודות כתב התביעה מעבר לכך, ובנסיבות אלה לא מתקיים התנאי שלעיל. באשר לשיחה שהתקיימה בין נציג המשיבה למנהל המבקשת ביום 18.03.14, מתמליל השיחה שצורף כנספח ה' לתגובה לא עולה כי נאמר במפורש שהוגש כתב תביעה כנגד המבקשת ובוודאי לא פרטים מעבר לכך, והשיחה מתמקדת בניסיון הצדדים להגיע להבנות ביחס לסכום התשלום לסיום המחלוקת, אך ללא הצלחה.
נוכח כל המפורט, דין הבקשה להתקבל.
אסיף כי אף אם הייתי מגיעה למסקנה שנעשתה המצאה כדין, היה מקום לביטול פסה"ד מחמת שיקול הדעת של בית המשפט. השיקול הדומיננטי לעניין זה הוא קיומה של טענת הגנה בפי המבקש. אין המבקש חייב להראות כי הגנתו בטוחה ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית. נוכח טענות המבקשת בענייננו הנסבות גם על שווי המכשירים שסופקו ועל תקינותם, אין לומר כי הגנתה משוללת כל סיכוי, כטענת המשיבה, באופן המצדיק הותרת פסק הדין על כנו ללא בירור לגופם של דברים.
לאור האמור אני מורה על ביטול פסק-הדין שניתן בהיעדר הגנה.
המבקשת תגיש בקשה למתן רשות להתגונן בתוך 20 ימים.
|
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: