תא"ק 46504-10-10 לישראל בע"מ נ' משאבי דור בניה והנדסה בע"מ ואח'

לפני בקשת רשות להתגונן שהוגשה על ידי המבקש, הוא הנתבע 3.

בטרם אדון בבקשה לגופו של עניין, אקדים ואציין כי התיק הועבר לטיפולי רק לאחרונה. בקשת הרשות להתגונן הוגשה לפני כשלוש שנים, התקיים דיון בפני כב' הרשם פוני ולאחריו הוגשו סיכומי הצדדים.

לאחר הגשת הסיכומים, הגיעו התובע והנתבעים 1 -2 ו 4-5 להסכם פשרה עם התובע בדבר תשלום החוב שבגינו הוגשה התביעה. הסכם פשרה זה קיבל תוקף של פסק דין.

עוד יצוין, כי בינתיים התברר כי ביום 24.3.14 ניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה צו למינוי אפוטרופוס, לפיו מונו מר לידור ז. וגב' א. אברהמי כאפוטרופסים על גופו ורכושו של הנתבע 3.

חרף זאת, עמד התובע על המשך ההליכים כנגד הנתבע 3, וביקש כי תינתן החלטה בעניין בקשת הרשות להתגונן של הנתבע 3, בהתאם לסיכומי הצדדים שהוגשו עוד בשנת 2012. מכאן הצורך במתן החלטה זו. אעבור עתה לדון בבקשה.

התובע הגיש תביעה כנגד הנתבעים לתשלום יתרת החוב בחשבונה של הנתבעת 1 (להלן: "החברה"). הנתבע 3 היה בעל עניין בחברה, ערב לפירעון חובותיה וחתם על כתב ערבות מתמדת שאינה מוגבלת בסכום.

בבקשת הרשות להתגונן טען הנתבע 3, כי הנתבעת 1 פנתה לתובע להצגת מלוא המסמכים לצורך קבלת חוות דעת פיננסית על מנת לעמוד על הליקויים שנעשו בחשבון החברה ועל הנזקים שנגרמו לה בשל התנהלות התובע. התובע שלח רק חלק מן המסמכים, ובקשה נוספת של החברה לקבלת מסמכים נוספים לא נענתה.

עוד טען הנתבע 3, כי החברה פרעה את ההלוואה נשוא התביעה, אך התובע ניהל את חשבון החברה באופן רשלני ללא בדיקה עסקית וגרם לחשבון החברה נזקים גדולים, הגדיל את מסגרת האשראי בעו"ש ללא ביטחונות מתאימים ותוך התרשלות חמורה בניכיון השיקים.

כן טען הנתבע 3 כי הגדלת מסגרת האשראי של החברה נעשתה ללא ידיעתו או אישורו, כנדרש על-פי נהלי החברה. התובע אישר שיקים ומסמכים בשמו של הנתבע 3 וללא ידיעתו ואף ניכה עבור החברה שיקים שכביכול נחתמו על ידו, כאשר למעשה הנתבע 3 לא חתם עליהם. לטענת הנתבע 3, בשל התנהגותו הרשלנית של התובע עומדת לו טענת ההפטר הקבועה בסעיף 6 לחוק הערבות.

מנגד, טען התובע כי מלוא המסמכים הומצאו לחברה. כמו כן, הנתבע 3 הודה בחתימותיו על גבי מסמכי הבנק ואף בחובם לבנק, והינו חייב באופן אישי סכום של 600,000 ₪. עוד טען התובע, כי טענות הנתבע 3 כנגד הבנק נטולות אסמכתאות ונטענו מן הפה אך החוץ. הנתבע 3 הודה בחקירתו כי טענותיו נעדרות אסמכתא וכי יכול היה בכל רגע נתון לברר את המידע בנוגע לחברה, וכי אין יסוד לטענתו כי ההלוואה נפרעה. הנתבע 3 לא צירף אסמכתא כי הנתבע 2 ביצע פעולות בחשבון ללא ידיעתו והרשאתו.

לאחר שעיינתי בפרוטוקול הדיון מיום 6.3.12 ובטענות הצדדים בסיכומיהם, הגעתי למסקנה כי יש ליתן לנתבע 3 רשות להתגונן בפני התביעה.

כידוע "מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ראו ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675 (להלן: זוסמן)). לפיכך נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם, ניתן ביום 1.11.04) (להלן: עניין אלפי); ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1) 721). הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אינו בא במקום המשפט עצמו. אשר על כן במסגרת הדיון בבקשה למתן רשות להתגונן אין בית המשפט רשאי לקבוע עובדות או לקבוע מהימנות עדויות ואף טענה שהעלה הנתבע בעל-פה כנגד מסמך בכתב יכולה לבסס הגנה לכאורה (זוסמן, בעמ' 675-676, 678). ככל שהנתבע הציג הגנה לכאורה יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו (עניין אלפי). עם זאת נדרש ממבקש הרשות להתגונן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1) 390, 400)." (ע"א 3374/05 אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (פורסם בנבו)).

במקרה זה, טען הנתבע 3, כי הגדלת מסגרת האשראי של החברה נעשתה ללא ידיעתו או אישורו, כנדרש על-פי נהלי החברה. התובע אישר שיקים ומסמכים בשמו של הנתבע 3 וללא ידיעתו ואף ניכה עבור החברה שיקים שכביכול נחתמו על ידו, כאשר למעשה הנתבע 3 לא חתם עליהם. גרסת הנתבע 3 לא הופרכה בחקירתו הנגדית. כך טען הנתבע בחקירתו הנגדית, כי הנתבע 2 רימה אותו וכן הבנק, וכי הוא לא חתם על המסמכים (עמ' 4 לפרוטוקול ש' 9 -11). כן טען הנתבע 3 בחקירתו, כי בהתאם למסמכי החברה יש צורך בשתי חתימות. עוד טען הנתבע 3 בחקירתו כי לא חתם על מסגרות האשראי ולא על מסגרת ניכיון שיקים (עמ' 5 לפרוטוקול ש' 13 – 14).