בר-אור שירותי חשמל בע"מ נ' אגבד בינוי ונכסים בע"מ ואח'

בפניי בקשה למחיקת כותרת. לטענת הנתבעים נעדרת התביעה ראייה בכתב הנדרשת לצורך התאמתה להליך של סדר דין מקוצר. 

כדי שהתובעת תהיה זכאית לבחור לנהל תביעתה בדרך הדיונית של סדר דין מקוצר, על היתרונות הדיוניים הגלומים בהליך כזה לגביה, ובכלל זה העדר אפשרות להתגוננות אוטומטית אלא לאחר מתן רשות, עליה לעמוד באופן דווקני בתנאים הנדרשים (משה קשת הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי (כרך ב') 995-996 (מהדורה 15, 2007).

אחד התנאים - הרלוונטי לענייננו - הוא כי לצורך הגשת תביעה במסגרת ההליך מדובר יהיה בתביעה לסכום קצוב "מכוח חוזה או התחייבות [...], ובלבד שיש עליהן ראיות בכתב" (סע' 202(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984).

ויובהר, דרישת הכתב אינה לגבי כל רכיבי התביעה, אלא די בראשית ראייה (דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה 206 (מהדורה אחת עשרה, 2012. להלן: בר אופיר 2012). כך גם לא נדרשת ראייה בכתב לגבי הסכום כקצוב (ראו להשוואה ע"א 465/66 גלבר נ' טורנר, פ"ד כ(4) 772), ואף לא חייבת להיות ראייה בכתב דווקא לחוזה או ההתחייבות (בר אופיר 2012, עמ' 207). נדרש כי הראייה בכתב, ולו כראשית ראייה, תבסס את עילת החבות של הנתבעים כלפי התובעת.

משמדובר בתביעה על הפרת חוזה הרי שיש להביא ראייה בכתב לחוזה או ההתחייבות, גם אם אין ראייה להפרה (דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה 183 (מהדורה תשיעית, 2008. להלן: בר אופיר 2008); ואם מדובר בחוזה שנעשה בהתנהגות או בעל-פה, הרי שנדרשת ראייה חיצונית לאותה הסכמה (שם, בעמ' 184).

יש לקבל טענת הנתבעים שמסמכים מטעמה של התובעת – בהעדר הסכם ההתקשרות – שאינם מאושרים בידי הנתבעת, אינם יכולים ככלל להוות ראייה בכתב נדרשת לעילת החבות של הנתבעת, ולפיכך לא ניתן להסתמך עליהם לצורך הגשת תביעה בהליך של סדר דין מקוצר (דוד בר אופיר סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה 184 (מהדורה תשיעית, 2008); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 396 (מהדורה עשירית, 2009). מכאן שנספח 1 לכתב התביעה – חשבונות שערכה התובעת עצמה אינם יכולים לשמש ראייה בכתב נדרשת.

ואולם עיון בכתב התביעה מעלה שהתובעת צירפה כנספח 2 שיקים שנמשכו מאת הנתבעת 1 מחודש נובמבר 2016 וזאת במועד שלאחר הליך הקפאת ההליכים של חברת אורתם. הנתבעים לא טענו שהשיקים נמסרו לתובעת במסגרת עסקה אחרת שבין הצדדים ומכאן שלכאורה יש לייחסם לעסקה ברחוב רחבעם זאבי בפ"ת כפי שטוענת התובעת.

וכך, אמנם לא הוצג הסכם בכתב בין הצדדים והתובעת טוענת להתחייבות בע"פ מצד הנתבעים, אך יש באותם שיקים לאשר איפוא עצם קיומה של ההתקשרות בין הצדדים, באופן שיש בהם משום ראייה חיצונית שיכולה לבסס את עילת החבות של הנתבעים כלפי התובעת.

כאמור די בראשית ראייה לעצם החוזה בין הצדדים או התחייבות של הנתבעים לשאת בתשלום ואין הכרח להביא ראייה לגובה הסכום הנתבע, ובלבד שמדובר בסכום קצוב שניתן יהיה לבררו באמצעות ראייה חיצונית (ע"א 772/79 עזבון המנוח ארוין שמרון ז"ל נ' וסקביץ. פ"ד לו(4) 78). ראו גם ע"א 688/89 הילולים נ' בנק מזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188).

משלא הועלו טענות אחרות הנוגעות לתנאים נוספים הנדרשים כדי שהתובענה תתאים להליך של סדר דין מקוצר; ומשמצאתי כי יש בשיקים שצורפו כדי להוות ראייה בכתב המבססת עקרונית את עילת החבות של הנתבעת כלפי התובעת, הגם שאין בהם לבסס את סכום התביעה עצמו, אני מוצא שהתביעה מתאימה להידון בהליך של סדר דין מקוצר.

אשר על כן הבקשה למחיקת כותרת נדחית.

שאלת ההוצאות תילקח בחשבון עם פסיקת הוצאות בסיום ההליך.