תא"ק 46079-01-14 ועבודות ציבוריות בע"מ נ' יזמות והשקעות בע"מ

בפניי בקשת הנתבעת לפסוק לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ולחייב את מר אילן לוי, בעלים קודמים של התובעת לשאת בהם.

רקע ונסיבות צריכות לעניין:

1.ביום 22/1/14 הוגשה נגד הנתבעת תביעה בהליך של סדר דין מקוצר. התביעה הוגשה בידי מי שנרשמה כתובעת בתיק "בינו חברה לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ" (להלן: התובעת או חברת בינו), וזאת באמצעות עו"ד א' בישיץ כבא כוחה. התביעה הוגשה בשל חובות נטענים של הנתבעת כלפי התובעת בגין ביצוע עבודות גמר לפרוייקט בנייה שסיפקה התובעת לנתבעת.

ביום 23/6/14 ניתנה החלטה המאשרת הסכמת הצדדים, להעברת הדיון בתובענה לדיון בפני בורר שמינה בית המשפט. הבוררות התנהלה משך כ- 4 חודשים, אז התעוררה לפתע שאלת מיהות הבעלים הרלוונטי של התובעת. לטענת הנתבעת התברר כי מי שהגיש את התביעה בשם התובעת הוא מר אילן לוי (להלן: מר לוי), שהיה בעלים של התובעת קודם שנמכרה לבעלים הנוכחי מר יעקב גליק (להלן: מר גליק).

יוער כי בין לבין נמסרה לתיק בית המשפט ביום 19/3/15 הודעה מאת עו"ד בישיץ כי פוטר מייצוג התובעת. כפי שהוריתי בהחלטה מיום 19/3/15, את ההודעה היה מקום לראות כבקשה לשחרור מייצוג. זו אושרה רק ביום 12/5/15 לאחר שהתקיים דיון במעמד הצדדים.

2.לטענת הנתבעת, המגובה בתצהיר מאת מר גליק הבעלים הנוכחי של התובעת, לא ניתנה למר לוי מעולם הרשאה להגיש התביעה בשם התובעת ולפיכך לטענתה ניהלה הליך סרק של בוררות בגינו היא דורשת הוצאותיה. מר לוי אישר כי הוא שיזם את הגשת התביעה בשם התובעת- חב' בינו, אלא שלטענתו עשה כן לאחר שמר גליק הבעלים הנוכחי נתן בידו הרשאה לתבוע חובותיה של הנתבעת כלפי התובעת לגבי התקופה בה היה מר לוי הבעלים של התובעת.

לאחר הדיון מיום 12/5/15, בין היתר בשאלת מיהות מגיש התובענה והרשאתו לפעול בשם התובעת, הגיש מר לוי הודעה ולפיה משנוכח שהתובעת והנתבעת עשו יד אחת לנשל אותו מתביעה של סכומים המגיעים לו בגין עבודות שביצע, הוא מבקש למשוך את התביעה שהוגשה, ללא חיוב בהוצאות.

3.מנגד טענה הנתבעת, כפי שגם טענה בדיון בפניי מיום 12/5/15 ובתגובתה מיום 22/6/15 כי התביעה הוגשה תוך תרמית וכי לא היה למר אילן לוי ובא כוחו ייפוי כוח לפעול בשם התובעת. בנסיבות אלה עומדת הנתבעת על הוצאותיה בניהול התביעה, בניהול הליך הבוררות ובכלל זה בשעות הרבות שהשקיעה הנתבעת, לרבות מנכ"לה בטיפול בתובענה ומבקשת כי באלו יישא מר לוי.

4.יש לדחות את הבקשה מאחר שמר לוי בכשרותו הפרטית אינו צד להליך בפניי ולפיכך נעדר בית המשפט סמכות לפסוק כלפיו.

אבהיר המסקנה.

5.את התביעה שבפניי יזמה התובעת – "בינו חברה לבניין ועבודות ציבוריות בע"מ". התביעה הוגשה נגד הנתבעת – "רותם שני יזמות והשקעות בע"מ". בנסיבות אלה קונה בית המשפט סמכות לדון במחלוקת שעולה רק בין הגורמים האלה והם בלבד. כך גם באשר לסמכותו של בית המשפט לפסוק הוצאות למי מהצדדים, קובעת תקנה 511 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 באופן מפורש כי בית המשפט רשאי לחייב מי שהוא "בעל דין" בשכ"ט עו"ד והוצאות משפט לטובת "בעל דין" אחר. המסקנה היא כי בית המשפט רשאי לחייב בהוצאות רק מי שהוא עצמו צד להליך ונעדר סמכות לעשות כן כלפי מי שאינו צד להליך.

מר לוי שהנתבעת דורשת כי יישא בהוצאותיה, אינו צד להליך בפניי כלל וממילא שלא בכשרותו הפרטית. בהתאם לכך אין בסמכותי ליתן כל הוראה, ובכלל זה להטיל הוצאות על מר לוי באופן אישי. לכל היותר בסמכותי לחייב את התובעת בהוצאות הנתבעת, אם התביעה נדחית או שהתובעת חוזרת בה מהתביעה, וזאת ככל שהנתבעת עמדה על הוצאותיה מהתובעת.

6.סבורה הנתבעת שיש לה עילת תביעה שהיא נגד מר לוי באופן אישי בגין הוצאות משפט שהוציאה לצורך הליך זה, הרי שעליה לפתוח נגדו בהליך נפרד מתאים. נכון הדבר גם ביחסים שבין התובעת לבין מר לוי לאור טענתה שפעל ללא הרשאה חוקית.

7.יוער בהקשר זה כי בדיון בפניי עלתה שאלה הדורשת בירור, אם ניתנה בידי מר לוי הרשאה מאת התובעת לפעול נגד הנתבעת כמו גם טענת מר לוי כי התובעת חזרה בה מהרשאה שנתנה מחשש לתביעה שכנגד מצד הנתבעת. כך גם יש לברר טענת מר לוי כי התובעת והנתבעת מבקשות לעשות יד אחת נגדו, ובמסגרת פשרה בינן לנשל אותו מזכותו לקבל מאת הנתבעת כספים המגיעים לו על-פי דין. עוד עלו טענות הנוגעות להסכם פשרה בין כל הצדדים המעורבים של צלח ושפרטיו לא הובאו לידיעת בית המשפט בשלב זה מטעמי אתיקה מקצועית. שאלות אלו ואחרות טרם התבררו. אלו יידונו, ככל שיידרש, ככל שמי מהצדדים יבחר לפתוח הליך מתאים. אין אני נדרש ליתן דעתי לשאלות אלו בשלב זה.

התוצאה:

8.אשר על כן אני מורה על דחיית בקשת הנתבעת להטיל על מר לוי הוצאות שהן לטובתה. כן נדחית בקשת התובעת לפסוק לה הוצאות ולחייב בהן את מר לוי.