תא"ק 45985-10-15 יבאג השקעות בע"מ נ' בר צור

לפניי בקשה למחיקת כותרת התביעה, לחלופין, למתן רשות להגן וכן בקשה לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת תשלום הוצאות הנתבעת.

התובעת לא הגיבה לבקשה, אשר הועברה לתגובתה ומצאתי מקום בנסיבות העניין, ליתן החלטה ללא התגובה וללא צורך בקיום דיון נוכח נימוקי הבקשה.

עילתה של התביעה- סילוק יד ממקרקעין חקלאיים, שלטענת התובעת, הוחכרו לה על ידי רשות מקרקעי ישראל (להלן:- "הרשות") ושהנתבעת החלה לעשות בהם שימוש, כאשר לטענת התובעת

מדובר במקרקעין שצפוי להחתם לגביהם הסכם חכירה בין הרשות ובין הנתבעת.

הנתבעת טוענת בבקשה שהוגשה, כי לא ניתן לזהות את המקרקעין מתוך כתב התביעה וכן, לא צורף הסכם חכירה בתוקף, ממנו ניתן יהיה ללמוד, כי אמנם יש לתובעת זכות כלשהי במקרקעין. לגופו של עניין, טוענת הנתבעת, כי מדובר במקרקעין שהוחכרו לה כדין, על פי הסכם חכירה שצורף.

אשר לבקשה לחיוב בהפקדת ערובה, טוענת הנתבעת, כי התובעת הינה חברה מפרת חוק בהתאם למידע שנמסר מרשם החברות, כאשר אגרה שנתית לא שולמה מזה שנים.

אחר עיון בבקשה, מצאתי מקום לקבל את הבקשות כולן.

אשר לבקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להגן.

בין אם לפי החלופה הראשונה ובין אם לפי החלופה השניה, יש מקום לקבל את הבקשה.

כפי שהדבר עולה, כבר מכתב התביעה, קיימת מחלוקת בנוגע לזיהויים של המקרקעין וקיים קושי של ממש לזהות את המקרקעין, גם על ידי התובעת.

תקנה 82 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מורה: "בתובענה שבמקרקעין יכיל כתב התביעה תיאור המקרקין כדי אפשרות לזהותם וככל האפשר- לפי גבולות או לפי מספרים שבפנקס מקרקעין או במפה..."

במקרה דנן, יש ממש בטענת הנתבעת, כי אין הסכם חכירה בתוקף בנוגע למקרקעין וגם זיהויים אינו אפשרי וזהו למעשה סלע המחלוקת בין הצדדים ומשכך, גם על פי כתב התביעה, לא ניתן ליתן פסק דין.