תא"ק 45853-02-14 טיהל נכסים בע"מ נ' אבקסיס

בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ובמעמד צד אחד ביום 16.2.2015

לטענת המבקשת, מעולם לא קיבלה לידיה את כתב התביעה אלא אך ורק את פסק הדין ביום ה-13.4.2015. אישור המסירה של כתב התביעה נמסר לידי עו"ד שי רוסיאנסקי אשר כלל לא ייצג את המבקשת בתיק זה ולא הודיע לה דבר אודות כתב התביעה שהתקבל במשרדו. במסגרת תיק אחר שהוגש כנגדה בהוצל"פ לא הופיע עו"ד רוסיאנסקי לדיונים וניתן כנגדה פסק דין. המבקשת מכחישה בכל תוקף את חתימתה על הסכם השכירות ועל גבי כתב הערבות ואף את היותה נוכחת במעמד הסכם השכירות וכי אינה מכירה את התובע. המבקשת פנתה אל גרפולוג אשר אישר בחוות דעתו כי החתימה המתנוססת על גבי הסכם השכירות ושטר הערבות אינה חתימתה.

לטענת המשיבה, פסק הדין ניתן ביום 16.2.2015 ואילו הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה ביום 6.5.2015 קרי באיחור של חודשיים, המבקשת לא הגישה בקשה להארכת מועד ודי בכך כדי להצדיק את דחיית הבקשה על הסף. לטענתה משהמצאת כתב התביעה לא נפסלה על ידי בית המשפט אין להורות על ביטולו מחובת הצדק. המבקשת הייתה מיוצגת ע"י עו"ד רוסיאנסקי והגישה התנגדות לביצוע שטר באמצעותו. המשיבה קיבלה את אישורו של בית המשפט לביצוע מסירה לבא כוחה דאז. המבקשת ובא כוחה דאז לא העלו טענה של היעדר סמכות בא כוחה לקבל מסמכים בשמה. לפיכך המסירה נעשתה כדין בהתאם לתקנה 477 לתקסד"א. טענה כנגד בא כוחה על כך שלא ייצגה כיאות אינה מהווה טעם לביטול פסק הדין. המבקשת לא סיפקה הסבר סביר לאי הגשת כתב הגנה במועד ואף לא הראתה סיכויים טובים להצלחה. אי הגשת כתב הגנה נבע מתוך התעלמות מצד המבקשת להליך. הטענה כנגד חתימת המבקשת על הסכם הערבות האישית מעולם לא הועלתה על ידי המבקשת חרף ריבוי הליכים קודמים והיא מועלית כעת בחוסר תום לב כדי ליצור יש מאין עילה לביטול פסק הדין.

בתשובת המבקשת חזרה היא וטענה כי בקשתה זו מוגשת במועד ובטרם חלוף 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין. המבקשת חוזרת וטוענת כי לא ידעה על ההחלטות שניתנו בעניינה נוכח התנהלותו הרשלנית של בא כוחה דאז, אשר נתמכת בהחלטות של בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. טענתה העיקרית של המבקשת מתייחסת לאי חתימתה על הסכם השכירות ועל כתב הערבות, אשר אף נתמכת בחוות דעת של גרפולוג.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי להורות על ביטולו של פסק הדין מהטעמים שיפורטו להלן: ראשית, מצאתי כי הבקשה דנן הוגשה במועד שכן מיום קבךלת פסק הדין ב-13.4.2015 ועד להגשת הבקשה לא חלפו 30 ימים, ולפיכך הבקשה הוגשה במועד כנדרש בתקנה 201 לתקסד"א. שנית, טענת המבקשת להתרשלות בא כוחה אינה מאיינת את המצאת כתב התביעה בהתאם לדין. לפיכך משהמבקשת מאשרת כי בא כוחה דאז אכן ייצגה בהליכים שונים אזי אין אלא לקבל את המסירה כמסירה שבוצעה בהתאם לדין, ולפיכך אין מקום להורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. שלישית, יש מקום לקבל את סיבת האיחור להגשת כתב הגנה כסיבה מוצדקת נוכח הטענה כי המבקשת לא ידעה על ההליך דנן משבא כוחה לא עדכנה בעניין זה ולאור הטענה ביחס להתרשלותו, אשר אף נתמכה בהחלטות שניתנו כנגדו במסגרת בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין. על כל פנים, אין לראות בהתנהלות המבקשת זלזול מופגן בהליכים המשפטיים. באשר לסיכויי הצלחתה כנגד התביעה הרי שעצם טענת המבקשת כי החתימה על הסכם השכירות ועל כתב הערבות, המהווים בסיס להגשת כתב התביעה כנגדה, אינה חתימתה, די בה כדי להקים למבקשת סיכויי הצלחה כנגד התביעה אשר יש לבררם כדין. בית המשפט אינו דן בשלב זה, ואף אינו בוחן את הראיות מטעמם של הצדדים, לרבות לא את חוות הדעת הגרפולוגית, אולם עצם הגשתה מחזקת את סיכויי הצלחתה ומקימה לה הגנה אפשרית כנגד התביעה. לפיכך, בהתאם להלכה הפסוקה, אשר מקנה מעמד חוקתי לזכות הגישה לערכאות, יש להורות על ביטולו של פסק הדין לפי שיקול דעת בית המשפט.

לאור האמור לעיל הנני מורה על ביטולו של פסק הדין. המבקשת תגיש לתיק בית המשפט בקשת רשות להתגונן עד לא יאוחר מיום 6.10.2015.

בנסיבות העניין, לא מצאתי להורות על צו להוצאות.