תא"ק 45312-12-14 בנידיק ואח' נ' לוי ואח'

ביום 30/03/2015, הגישו התובעים כתב תביעה מתוקן, וזאת בהמשך להחלטתי מיום 23/02/2015.

כתב התביעה המתוקן (50 עמודים), בהתייחס לנתבעת, עניינו חיובה לשלם לתובעים פיצוי מוסכם בן 160,000₪, בעטיה של הפרת "חוזה הפירוד" במסגרתו רכשו הנתבעים את מניות התובעים בנתבעת 2, מבלי לשלם תמורתן.

בכתב התביעה, בהתייחס לנתבעת, צוין (בסעיף 12), כך: "כבטוחה נוספת לפירעון מלא ומוחלט של החוב ניתנה לתובעים ערבות אישית מוחלטת ובלתי מסויגת ע"י חברת עלית לוי שירותי רכב (2003 ) בע"מ, ח.פ. 513356360..."

לכתב התביעה המתוקן צורף הסכם מיום 1/8/13, בין הנתבעת 1, מוטי לוי, התובע 2, התובע 1 והנתבעת 2.

צורף גם "הסכם פירוד, מיום 23/7/14 בין הנתבעת 3, התובע 1 והתובע 2.

הנתבעת 4, (להלן "הנתבעת"), הגישה בקשת רשות להתגונן, הנסמכת בתצהירו של מר יוסי לוי, הבעלים של הנתבעת, המצהיר, כי בניגוד לאמור בכתב התביעה, "...הנתבעת 4 מעולם לא חתמה על שטר ערבות אישית", וכן, כי "חתימתה (לא צוין על איזה מעשרות העמודים שבנמצא מצויה חתימת הנתבעת – ש.ר) של הנתבעת 4 נבע מתוך רצון לעזור לצדדים להגיע להסכמות אך בשום פנים ואופן לא להיות ערבה לחיובי הנתבעים 1-3". (סעיף 3 לתצהיר).

עוד מוצהר (משל הייתה זו עובדה – ש.ר) כי אם יקבע כי הנתבעת ערבה כלל, הרי שהיא "ערב מוגן" וכי על התובעים למצות תחילה את ההליכים כנגד הנתבעים 1-3.

ביום 01/09/2015, עמד מנהל הנתבעת (יוסף לוי) לחקירה נגדית.

בראשיתה העיד, כי שימש "כמגשר" בין בנו (הנתבע 1) לבין התובעים, וכי חתם על ההסכם "בשל לחצים".

בהמשך העיד, בהתייחס לנספח ג' של כתב התביעה המתוקן מיום 30/3/15: "... אסביר מדוע חתמתי ולמה התכוונתי: הם רצו להתפרק, העסק היה בפשיטת רגל, החשבונות היו מוגבלים, היו לחצים בין השותפים ולא היתה ברירה לקחת את הילד ואת השותפים ולנסות לגשר בינהם. פגישות הגישור התקיימו במשרדי. לא הצגתי את המוסך כעומד מאחורי החוב. אין שום קשר כלכלי בין המבקשת לבין החברות הנתבעות יחד עימה על פי כתב התביעה. אינני יודע מי ניהל את החברות הנתבעות 2 ו-3. הנתבעות 2 ו-3 אינן קיימות כיום..." (הציטוט כבמקור – ש.ר.)

עדותו נחתמה בכך: "...ראיתי את הסכם הפירוד ואף חתמתי עליו. עו"ד יורם ספרן החתים אותי על ההסכם. הצדדים שכרו את שירותיו של עו"ד ספרן לצורך עריכת ההסכם. הוא לא הסביר לי במה מדובר."

סיכומי הנתבעת מציינים, כי לא נחתם ע"י הנתבעת שטר ערבות (כמיוחס לה בכתב התביעה), ודי בכך כדי ליתן לה הרשות להתגונן. יתרה מכך, לא הוגש שטר ערבות כלשהו (סעיף 10 לסיכומים).