תא"ק 4512-11-13 אטיאס ואח' נ' שרעבי

התובעים הגישו כנגד הנתבע תביעה בת 225,000₪, בסדר דין מקוצר.

כתב התביעה מציין, כי הנתבע ושישה אחיו מכרו לתובעים נכס מקרקעין, עפ"י הסכם מכר מיום 3/6/2013 (נספח 1 לכתב התביעה).

עפ"י ההסכם היה על הנתבע ולשאר המוכרים לחתום על מסמכים עפ"י דרישת הבנק למשכנתאות בתוך 10 ימים, מיום קבלתם אצל ב"כ המוכרים.

ביום 26/8/2013 הומצאו מסמכי הבנק למשכנתאות לב"כ המוכרים (המסמכים צורפו כנספח 2) ובהם גם התחייבות מוכרים לרישום העברת אזהרה בדבר משכנתה.

ביום 18/9/2013 העבירו המוכרים את התשלום הראשון והשני עפ"י ההסכם בסך 563,000 ₪ (נספח 3).

שישה משבעה המוכרים חתמו על מסמכי הבנק.

הנתבע, המוכר השביעי, סירב.

לאחר שכשלו הניסיונות לשכנע את הנתבע לחתום על מסמכי הבנק האמורים נשלח ביום 2/10/2013 מכתב התראה לנתבע ולאחיו, המפרט את ההפרה היסודית, את קיזוז הפיצוי המוסכם מן התמורה והתראה על נקיטת הליך משפטי (נספח 5).

הנתבע התמיד לסירובו והתובעים עתרו בהמרצת פתיחה לביהמ"ש המחוזי.

האחרון קבע, (נספח 7), כי על הנתבע ושאר המוכרים למסור את המסמכים החתומים לידי התובעים לאלתר.

מעת שנחתמו מסמכי המשכנתה בהמשך להחלטת ביהמ"ש המחוזי גם נמסרו לתובעים ועל מנת להקטין את נזקיהם ביכרו הם, להעביר את יתרת התמורה ולקבל חזקה בממכר ורק לאחר מכן להגיש תובענה זו ביחס לסכום הפיצויים המוסכם, חלף קיזוזו מן התמורה.

הפיצוי המוסכם הוא סכום התביעה.

ביום 26/11/2013 הגיש המבקש בקשת הדיוטות להארכת מועד בת 30 יום לצורך הגשת "כתב הגנה".