תא"ק 44960-01-14

לפניי בקשת הנתבעת מס' 2 לביטול פסק הדין, שניתן נגדה ביום 6/4/14 בהעדר הגנה. פסק הדיו ניתן לאחר שהוגש אישור מסירה מיום 11/2/14, לפיו נמסר כתב התביעה לבנה ניקיטה. פסק הדין ניתן גם נגד הנתבע מס' 1, כץ סרגיי, והוא אינו עותר לביטולו.

בבקשה, שהוגשה ביום 3/2/15, טוענת המבקשת שלא קיבלה את כתב התביעה או את פסק הדין, ונודע לה על ההליך לאחר שקיבלה בחודש ינואר 2015 את החלטת כב' רשמת ההוצל"פ מיום 8/1/15 בדבר מסירת מידע.

המבקשת מכחישה את מסירת כתב התביעה לבנה, טוענת כי הבן הינו בן 16 שנה, והחתימה על אישור המסירה אינה שלו. צורף תצהיר הבן.

המבקשת טוענת כי גם החתימה על אישור המסירה של האזהרה, שנמסרה כביכול לבעלה סרגיי ביום 8/5/14 אינה חתימתו. צורף גם תצהיר הבעל.

לגוף התביעה טוענת המבקשת כי חתמה על כתב הערבות בשנת 1999, שנת עלייתה ארצה, כי עילת התביעה נגד התיישנה, וכי המשיב חדל בכך שלא שלח לה הודעה על אי קיום החיוב ע"י החייבים, למרות שהפיגור החל ותיק ההוצל"פ נגד החייבים נפתח כבר בשנת 2003. המבקשת טוענת כי קיבלה דרישה ראשונה מהמשיב בשנת 2012, פנתה בבקשה לפרטים, ולא נענתה. מכתב ב"כ המשיב מיום 21/10/12 ומכתב ב"כ המבקשת מיום 2/12/12 צורפו לבקשה.

המשיב הגיש תגובה, בה טען כי המבקשת לא ניצלה את ההזדמנות להגיב לבקשה למיצוי הליכים, וניתנה על כך החלטה ביום 4/12/12. ההחלטה נמסרה למבקשת ביום 2/1/14 (נספח א' לתגובה). ב"כ המשיבה חוזר על פירוט המסירות, שבוצעו עד עתה: מסירת כתב התביעה לבן, ניקיטה, ביום 11/2/14 (נספח ב'), מסירת פסק הדין ביום 8/5/14 לבעלה של המבקשת, סרגיי, (נספח ג'), מסירת האזהרה ביום 13/7/14 למבקשת, שסירבה לחתום (נספח ד').

לגוף התביעה מבהיר ב"כ המשיבה כי החייבים נטלו הלוואה לרכישת דירה בשנת 1997 (הסכם הלוואה, לו אין המבקשת ערבה, מיום 9/12/97, נספח ה' לתגובה) ובשנת 1999 ביקשו לרכוש דירה אחרת, גררו את ההלוואה, ולהלוואה החדשה חתמה המבקשת כערבה (הסכם לתיקון תנאי הלוואה מיום 25/6/99, נספח ה' לתגובה). המבקשת הינה "ערבה מוגנת", שחובה מוגבל ל-50% מחוב החייבים, וניתן לפעול נגדה רק לאחר מיצוי הליכים. את טענת ההתיישנות הודף ב"כ המשיבה בכך שלא ניתן היה לתבוע את המבקשת, אלא מעת שניתן אישור מיצוי ההליכים, בשנת 2012.

לעניין קבלת הודעות טוען המשיב כי נשלחו הודעות תקופתיות לחייבים ולערבים, וכי ביום 12/1/11 נשלחה למבקשת הודעה על הגשת התביעה נגד החייבים (אישור משלוח בדואר רשום, נספח ו').

המבקשת הגישה תגובה לתגובה, חזרה על טענותיה, והוסיפה תצהיר לפיו החתימה על האזהרה אינה שלה, ואף אינה דומה לה. אבהיר כי אישור המסירה אינו נטען להיות חתום על ידי המבקשת, ומבצע המסירה כתב בכתב מחובר ומרושל את המילים "סרבה לחתום" וסימן זאת בקו בתצהיר.