תא"ק 44753-10-14 אלל נ' לוי

1.בקשת רשות להתגונן בפני תובענה על סך 8,256 ₪, במסגרתה טוענת התובעת כי הנתבעת פעלה בניגוד לחובתה ולא העבירה לידיה כספים שהועברו אל הנתבעת בעבורה, וזאת עת ייצגה אותה בהליך משפטי בבית המשפט לענייני משפחה.

תמצית טענות הנתבעת הינה כי למעשה ייצגה בהליך בבית המשפט לענייני משפחה את התובעת ביחד עם שלושה אחים נוספים בתביעה בעניינם של היורשים כנגד בן משפחתם, מר איתי תורג'מן, כאשר במסגרת ההליך הושג הסדר פשרה בין לקוחותיה לבין מר תורג'מן ולפיו אחת מן היורשים, היא אחות התובעת, הגב' אסתר סעדון, תקבל את הזכויות במשק נשוא העיזבון וכנגד קבלת הזכויות כאמור תישא בפיצויו של מר תורג'מן בתמורה לוויתורו על זכויותיו וכן תישא בחובות הרובצים על הנכס.

הנתבעת טוענת אפוא כי כל המסמכים שנדרשו, לרבות חשבונות החשמל המהווים את נושא התביעה, הומצאו ע"י הגב' סעדון ולא ע"י התובעת, ומאחר שהגב' סעדון היא זו שהוסכם כי תירש את הזכויות במשק והיא אף זו שמימנה את הפיצוי, ולאור העובדה כי הכספים שנתקבלו אצל הנתבעת היוו השבת כספים שבמקור שולמו ע"י הגב' סעדון, הרי שהזכאות לקבלת הכספים היתה של הגב' סעדון, וכך פעלה הנתבעת, מי שייצגה כאמור באותה עת הן את התובעת והן את הגב' סעדון.

לראיה, מפנה הנתבעת למכתבה מיום 19.12.10 במסגרתו מצוין גם חוב לחברת החשמל בגובה 4,758.72 ₪, שאף טרם שולם במועד הדרישה. מכל מקום, לעמדת הנתבעת משייצגה את כלל האחים יחד, ומאחר שעניין תשלום החובות, לרבות החוב לחברת חשמל, היה בטיפולה של הגב' סעדון (כשם שנטלה על עצמה את החובה לפיצויו של מר תורג'מן), והחובות אף שולמו על ידה, פעלה הנתבעת בהתאם לתפקידה על מנת לקבל חזרה סכומי כסף ששילמה הגב' סעדון כפיצוי למר תורג'מן.

בנסיבות אלה, לעמדת הנתבעת אין זה מחובתה להכריע מי שילם בפועל את החשבונות.

לאור השאלה שעולה בעניין זה, עותרת הנתבעת גם להתיר לה משלוח הודעה לצד ג' כנגד מקבלי התשלום.

2.כלל ידוע הוא כי הדיון בבקשת הרשות להתגונן אינו אלא שלב טרומי שאינו יכול לבוא במקום המשפט, ועל כן רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו, תידחה התנגדותו.

ר' האמור בע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים בע"מ נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (ניתן ביום 9.12.09, לא פורסם):

"התביעה בסדר דין מקוצר מעמידה בפני הנתבע "משוכה" דיונית טרומית, בדמות הצורך בקבלת רשות להתגונן. הואיל ומשוכה זו מפרה את האיזון הדיוני בין התובע לנתבע, הבקשה למתן רשות להתגונן תידחה רק כאשר ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו ...

בפסיקה הענפה שנתגבשה במהלך השנים, נקבע כי עול ההוכחה המוטל על המבקש להתגונן הינו קל: "בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה..."