תא"ק 44590-09-14
|
תא"ק בית משפט השלום רחובות |
44590-09-14
20.5.2015 |
|
בפני הרשם: איתי רגב |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
מבקשת: ליהי מזרחי |
משיב: בנק הפועלים רחובות סניף הדרים 12544 |
| החלטה | |
|
המשיב הגיש כתב תביעה על סך כ-170 אלף ₪, בטענה כי המבקשת חבה לו סכום זה בקשר לחשבונה שהתנהל אצלו. יצוין כי בכתב התביעה נכלל מלכתחילה גם נתבע נוסף, אשר לא התגונן במועד וניתן כנגדו פסק דין ביום 8.1.15.
המבקשת עתרה להתיר לה להתגונן בפני התביעה, שהוגשה בסדר דין מקוצר, ובדיון שהתקיים בפני ביום 7.1.15 עתרו הצדדים לקבלת ארכה למיצוי הליכי הידברות. משאלו לא צלחו, הגישו הצדדים סיכומיהם לשם הכרעה בשאלת מתן הרשות להתגונן.
ב"כ המבקשת טען בסיכומיו כי המשיב העלים מבית המשפט עובדות יסוד במערכת הקשרים בין הצדדים, כאשר המשיב הוא שיזם את הגדלת האשראי תמורת הפקדת פקדונות וכי פעולות המשיב מנוגדות להסכמות עם מנהל הסניף ועם סגניתו, ומנוגדות לחובות החלות עליו כבנק, על פי דין. סיכומי המבקשת היו, למעשה, חזרה על בקשת הרשות להתגונן.
ב"כ המשיב טען, מנגד, כי הבקשה הינה כללית וסתמית ואינה כוללת את הפירוט הנדרש מבקשת רשות להתגונן. לטענת ב"כ המשיב, הומצאו לב"כ המבקשת כל המסמכים הרלבנטים ולא התקבלה כל פניה לקבלת מסמכים נוספים כלשהם.
המבקשת לא ניצלה את זכותה להגשת סיכומי תשובה.
דיון
בית המשפט העליון, בע"א 465/89 בן צבי נ. בנק המזרחי, פ"ד מ"ה (1) 66, מפי כב' השופט (כתוארו אז) דב לוין, סיכם היטב את ההלכה הבסיסית הנוגעת לבקשות רשות להתגונן, והדברים נותרו באיתנותם עד היום (שם, בעמ' 69-70):
"לא במהרה ייעשה שימוש ותוכרע תובענה בסדר דין מקוצר על-פי כתב התביעה ונספחיה בלי לתת לנתבע רשות להתגונן, זאת משום ש'סדר הדין המקוצר משמש את המטרה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק, שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו...' ... ולעניין זה, 'אין לקבוע שהענין הוא כך אלא אם תצהיר הנתבע לא גילה "הגנה לכאורה"'... מכיוון שכך: 'די לו (לנתבע - ד' ל') להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק ובית המשפט חייב ליתן רשות להתגונן, שאם לא יעשה כן, יכריע למעשה כבר בתובענה גופה והנתבע יצא מקופח'... "
זאת ועוד. הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק:
"בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|