תא"ק 44558-11-14 זהראלדין נ' מוסא

לפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעה בסדר דין מקוצר.

התובע הגיש נגד הנתבע תביעה בת.א. (שלום חיפה) 15128-11-08, בין הצדדים הושג הסכם פשרה, שקיבל תוקף של פסק דין ביום 4/5/11, לפיו התביעה נדחית (פרוטוקול, נספח א' לכתב התביעה). המשיב הגיש את התביעה ע"ס 115,266 ₪, בטענה לפיה המבקש לא עמד בהסכם (נספח ב' לכתב התביעה) לתשלום הסכום 250,000 ₪ ועוד שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בצירוף מע"מ. המבקש שילם רק 170,000 ₪ ואת שכ"ט עו"ד, ולכן נתבע לשלם את היתרה ואת הפיצוי בסך 25,000 ₪. ב"כ התובע צירף לכתב התביעה גם מכתב דרישה מיום 25/6/12 (נספח ג' לכתב התביעה) ותשובה מאת המבקש מיום 4/6/14 (נספח ד' לכתב התביעה). מהמכתב האחרון עולה כי המבקש מתנה את תשלום יתרת סכום הפשרה בהמצאת חשבונית מס עבור הריבית, תנאי, שהמשיב טוען כי לא נכלל בהסכם הפשרה.

בבקשת הרשות להתגונן פירט המבקש את הרקע להגשת התביעה בת.א. 15128-11-08 וטען כי התביעה הוגשה נגדו כערב להלוואות שנתן המשיב, מלווה כספים בעברו, ללקוחה של המבקש: ס.ס. מעסיקים בע"מ. המבקש הסביר כי הגיע להסכם הפשרה ללא הודאה בטענות, על מנת לשמור על שמו הטוב ועל מנת לשמור על יחסי הידידות שלו עם המשיב.

המבקש טוען כי לפני ההגעה להסכם קיבל המשיב עבור ההלוואות סכומים נכבדים, כאשר הריבית הכלולה בסכומים ששולמו לפני ההסכם והצפויים להשתלם לפי ההסכם הינה 400,000 ₪, ומאחר והוא מנהל ספרים כדין דרש מהמשיב חשבונית מס עבור סכום זה.

המבקש טוען כי הודיע למשיב כי הוא ישלם את יתרת סכום הפשרה בסך 80,000 ₪ עם קבלת החשבונית.

המבקש טוען כי לו היה המשיב ממציא לו חשבונית היה חוסך את תשלום המע"מ על הריבית בסך 61,017 ₪ והיה זכאי לקבל החזר מס בסך נוסף של 85,745 ₪. על כן טוען המבקש כי אינו חייב לשלם את סכום התביעה וכי מדובר בחיובים שלובים, הנובעים מההסכם בין הצדדים, והפרת ההסכם ע"י המשיב מזכה אותו שלא לשלם את היתרה.

לאור החלטתי מיום לתגובת המשיב לעניין הוצאת החשבונית בלבד, הגיש המשיב תגובה מפורטת, בצירוף נספחים, בה הוכיח כי את סכומי ההלוואות בסך 750,000 ₪ ועוד 500,000 ₪ העביר לחשבונו הפרטי של המבקש, וטען כי המבקש לא הוציא חשבונית על הסכומים ולא דיווח על הרווח שהפיק מהם. המשיב טען כי קיבל את מלוא סכום הקרן בגין ההלוואות ו-5,000 ₪ נוספים עבור הריבית המוסכמת בשיעור 2% וכי התביעה בת.א. 15128-11-08 הוגשה ע"ס בגין הריבית בלבד ללא הצמדה, והצדדים הסכימו כי המבקש ישלם לסילוק התביעה רק את הסכום 250,000 ₪ שאינו מכסה אף את ההצמדה, ועל כן אין בסיס לטענת המבקש כי שילם ריבית בסך 400,000 ₪ והוא אינו זכאי לחשבונית הן מבחינת דיני המיסים והן מאחר ולא שילם את הסכומים. עוד טוען המשיב לפי חוות דעת רואה חשבון כי אם המבקש זכאי להזדכות על התשלום כהוצאה, אין הוא חייב להציג חשבונית ודי אם יציג את הסכם הפשרה ואסמכתאות על התשלומים.

בנסיבות העניין, ובהעדר כל מחלוקת עובדתית, קבעתי כי ההחלטה בבקשה תינתן על בסיס סיכומים בכתב בלבד, ואלה הוגשו.

לאחר שקראתי את טענות הצדדים, אני קובעת כי המבקש לא הציג הגנה ראוייה לבירור בפני התביעה, ודוחה את בקשת הרשות להתגונן מטעמו.