תא"ק 44388-08-13 עירית ירושלים נ' שתיה

לפניי בקשה למתן רשות להתגונן וזאת מפאת סכום התובענה ולחילופין בקשה לדחיית התובענה וזאת מחמת התיישנות.

הרקע לבקשה:

1.התובעת היא עיריית ירושלים (אשר תכונה להלן: העירייה).

2.הנתבע הוא המחזיק בתקופה הרלבנטית לחוב נשוא תובענה זו בנכס מס' 09557040030028 הנמצא ברחוב צלאח אל דין 104 בירושלים (להלן: "הנכס").

3.המדובר בתובענה לתשלום חוב ארנונה בסדר דין מקוצר בסך של 566,829.26 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה וזאת בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה) התש"ם – 1980.

4.אין חולק כי בשנת 2011 הוסכם בין העירייה לאבי הנתבע על הסדר תשלומים ונמסרו לתובעת שתי המחאות להסדר החוב. העירייה טוענת כי המחאות אלו לא כובדו.

כתב התביעה:

5.לנתבע נשלחה דרישת תשלום והתראה טרם נקיטת הליכי אכיפה, אולם חרף המכתב נמנע הנתבע מלהסדיר את החוב.

6.בהתאם להוראות סעיף 318 לפקודת העיריות (נוסח חדש) רישומי התובעת מהווים ראיה לכאורה באשר לנכונות פרטי שומת הארנונה, נשוא החוב הנתבע.

7.החוב הינו חוב ארנונה סופי כהגדרתו בסעיף 8 לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב) תשנ"ג – 1992 ולא ניתן להשיג עליו בהתאם להוראות סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו – 1976.