תא"ק 43469-03-13 דיסקונט נ' אמארה ואח'

לפני בקשת הנתבע 2 למתן רשות להתגונן.

לאחר עיון בה הוצע לתובע ליתן הסכמתו למתן רשות להתגונן.

תגובתו הוגשה ביום 15.9.14 ובה עמד על דחיית הבקשה.

המדובר בתביעה כספית, אשר הוגשה בסדר דין מקוצר, נגד הנתבעים שניהם, לתשלום חובו של הנתבע 1 כאשר התביעה, ככל שהיא נוגעת לנתבע 2, היא מכח ערבותו לבנו.

טענותיו העיקריות של הנתבע 2 הן כי לא קיבל מן הבנק התראה כמתחייב בחוק, קודם לנקיטת ההליכים כנגדו ובנוסף, לטענתו, ערבותו מוגבלת בסכום של 75,000 ועל כן הוא ערב מוגן, בהתאם לחוק, בעוד שהתביעה נגדו הוגשה על מלוא חובו של החייב, העולה על הסכום האמור ומבלי שהתובע פעל, קודם לכן, כמתחייב, כנגד הנתבע 1, בעל החוב.

הנתבע טוען כי נמסר לו אמנם על חוב פיגורים קודם והוא אף הגיע לבנק ושילם אותו, אולם עם היווצר חוב נוסף, לא קיבל על כך הודעה ועל כן נמנעה ממנו האפשרות לפעול לתשלום החוב קודם לתפיחתו לסכום התביעה וקודם לנקיטת ההליך.

התובע טען בתגובתו לבקשה כי די בהתראה שניתנה לנתבע 2 אשר בעקבותיה שילם לבנק. לא נטען כי נשלחה התראה נוספת. כמו כן, טען התובע כי סכום ההלוואה לגביו נחתמה ערבותו של הנתבע 2 היה 92,000 ומאחר שבאותו מועד הסכום הקבוע בחוק לערב מוגן עמד על כ- 86,000 ₪, אין הנתבע 2 עומד בדרישות חוק הערבות ואין הוא זכאי להגנות להן זכאי ערב מוגן.

לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה ונספחיה, נוכחתי כי זו מצביעה על הגנה לכאורה. על כן ועל יסוד תקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984, שוכנעתי כי יש מקום למתן רשות להתגונן על יסוד הבקשה בלבד.

עיון במסמכי התביעה מלמד כי בגוף ההסכם שנחתם בין התובע לבין הנתבע 1 ביום 9.3.12, צויין כי הערבות שתיחתם על ידי הנתבע 2 מוגבלת בסכום של 75,000 ₪. אמנם, טוען התובע כי חתימת הנתבע 2 על ההסכם נוגעת לסכום ההלוואה כולו, אולם טענה זו של הנתבע, הנסמכת גם על הכתובים, אשר נערכו על ידי התובע בעצמו, היא טענה עובדתית הראויה להתברר ויש בה, בשלב מוקדם זה, כדי להקנות הגנה לכאורה לנתבע 2.

כך גם הטענה כי בעקבות ההתראה הראשונה, פרע את חוב הנתבע 1 לבנק וכי לא קיבל התראה על החוב הנוסף שהצטבר, גם בה יש כדי להקנות הגנה לכאורה לנתבע 2 ואף היא מצדיקה מתן רשות להתגונן.

ניתנת, איפוא, למבקש, הנתבע 2, רשות להתגונן בטענות המפורטות בתצהירו.

הוצאות הבקשה, בסך 2,000 ₪ + מע"מ ישולמו לנתבע 2 על ידי התובע בתוך 30 ימים מהיום.