תא"ק
בית משפט השלום באר שבע
|
43421-06-14
13/09/2016
|
בפני השופטת:
אורית ליפשיץ
|
| - נגד - |
התובעת:
עיריית ערד
עו"ד יניב מזוז
|
הנתבעים:
1. 1. מקום לחלום בע"מ – ניתן פס"ד
2. דקלה שחם
3. דורון כרמי
2. צדדי ג': אברהם כהן
3. מיכל ורשסקי
4. ניר זיו
5. אפרת זוהר
6. עדי אלדר
7. נטעלי בראואר
8. עופר ברקת
9. עירית ניצן
10. יובל ארזי
11. שרון גל
12. יניב (שטרן) לב
13. עינת לויתן
14. ערן חלפי
15. כרמית לוי
16. יהלי שטאל שמעוני
17. אייל שמעוני
18. עדי שפירא
19. בועז פריידין
20. גל מזור
21. סיון יוסף
22. שלי בראאור
23. אסף ברנע
24. סתיו קולמן
25. יואב בלמן
26. עירית ינאי
27. אבשלום ריכטר לוין
28. ג'רמי שטיין
29. אורית להב
30. מחמוד להב זינה
31. מעיין יצחקי
32. חני יצחקי
33. יעל חלפי
34. רויטל מושקט
35. דבי בר אילן
36. שירה פורת
37. מיכל ספיר
38. עפרה יעקב
39. גל קורן
40. שקד רונן
41. פזית ים
42. גל מזור
43. טל שורק
44. רונית לו
עו"ד אשכול יאיר
עו"ד אריק דדון
עו"ד רענן פלץ
עו"ד אביטל יוסופוב
עו"ד אילנית דרנר
עו"ד כרמית סוויד
עו"ד יקיר בן אפרים
עו"ד דוד שטיין
|
| פסק דין |
הצדדים, התובעת, הנתבעים, והצדדים השלישיים, הסמיכו את בית המשפט לפסוק פסק דין של פשרה עם "תקרה" ו"רצפה" - בין תשלום סך של 1,000 ₪ ועד ל - 2,000 ₪, לכל יחידת דיור
במתחם /מבנה נשוא התביעה, ללא "ערבות הדדית", וזאת לפי הסמכות הנתונה בסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984 (להלן: "החוק").
בית המשפט הסביר לבעלי הדין ולב"כ את משמעות הסכמתם, דהיינו, שאין בית המשפט חייב לנמק את פסק הדין, ומשפסק בית המשפט על דרך הפשרה, הסיכוי לדיון בערעור קלוש, שכן, ערכאת הערעור לא תתערב בפסיקתו, אלא במקרים נדירים ויוצאי דופן.
למען הסר ספק, מובהר בזאת כי אין בפסק דין זה, שניתן כאמור לפי סעיף 79א לחוק, משום קביעת ממצאים או קביעה בעניין מהימנות.
בית המשפט חזר ועיין בכתבי הטענות, בכל הנספחים להם, בפרוטוקולי הדיונים, וכן בתמצית טיעוני הצדדים שהוגשו לבית המשפט ע"י התובעת, הנתבעים, והצדדים השלישיים.
על יסוד כל אלו אני פוסקת כי לסילוק מלא ומוחלט של התביעה, ישלם כל אחד מהנתבעים ומהצדדים השלישיים לתובעת, סך של 1,500 ₪ עבור כל יחידת דיור, כאשר החבות בגין כל יחידה ויחידה הינה ישירה אל מול התובעת. למען הסר ספק, ככל שמי מהנתבעים ומהצדדים השלישיים לא יפעל לתשלום החוב בהתאם לפסק דין זה, הרי שהתובעת תהא רשאית לפעול כנגדו, באופן ישיר, באמצעים החוקיים העומדים לרשותה, לצורך גביית החוב.
מובהר בזאת, כי חיוב זה הינו חיוב המוטל על כל נתבע או צד שלישי, אשר החזיק יחידת דיור, בהתאם למספר יחידות הדיור שהוחזקו על ידו והוצהרו בתמצית הטיעון מטעמו.
כמו כן, מובהר בזאת, שככל שיחידת הדיור הוחזקה ע"י שני דיירים ויותר, החבות של הדיירים בגין אותה יחידת הדיור, הינה ביחד ולחוד.