תא"ק 43113-06-13 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' הואשי ואח'

העניין שבפני, תובענה כספית בסדר דין מקוצר, ובקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן בפני התובענה.

אציין כי כנגד הנתבע 1 ניתן צו כינוס נכסים על ידי בית המשפט המחוזי בנצרת (פש"ר 50839-07-13), ובהתאם ההליכים כנגד הנתבע 1 מעוכבים, אולם הגיעה העת ליתן החלטה ככל שהדברים נוגעים לנתבעת מס' 2, אשתו של הנתבע 1.

התובענה הינה תובענה ע"ס 337657 ש"ח (קרן), הנוגעים להלוואה אשר הוענקה לנתבעים, ולא נפרעה.

הנתבעים הגישו בקשה למתן רשות להתגונן, במסגרתה חלקו על נכונות הסכום הנתבע, הלינו על אי המצאת מלוא המסמכים הנדרשים לצורך בחינת התובענה ובחינת חישוב יתרת החוב, וטענו להיעדר כשירות התובענה להתברר בסדר דין מקוצר, מקום שלא צורפו מסמכים המאשררים את דפי החשבון והיתרה הנטענת.

בהתאם הוריתי ביום 10.9.2013 על המצאת מסמכים נדרשים (לצורך דיון ענייני בטענות), והוריתי לנתבעים להגיש בקשה מפורטת למתן רשות להתגונן, בתוך פרק זמן אשר נקצב בהקשר זה. בהתאם הוגשה בקשה מפורטת ביום 23.1.2014 בקשה מפורטת למתן רשות להתגונן במסגרתה הלינו הנתבעים על כך כי לא כל המסמכים אשר נתבקשו על ידם נמסרו להם, כפי שהורה בית המשפט, (עיקר טענתם של הנתבעים הייתה למסמכי ההלוואה, ותנועות בחשבון ההלוואה שנטלו), ולגופו של עניין ציינו וטענו הנתבעים כמפורט להלן: הנתבעים אכן נטלו הלוואה לדיור ע"ס 130,000 ש"ח בשנת 1997, אולם פונו מהבית אשר הועמד כבטוחה להלוואה בשנת 2005, כאשר הבית עמד ריק ופנוי משך 9 שנים מאז הפינוי ועד מועד הגשת התובענה, כאשר בתקופה זאת נאלצו לשכור דירה חלופית מבלי שהנכס מומש, ובהתאם טוענים הם לזכות קיזוז של עלות השכירות וכן של דמי השכירות אשר היו אמורים להתקבל בגין השכרת הנכס ממנו פונו, ובנוסף טענו הנתבעים לליקוי בחיובי הריבית בגין חלק מן התביעה, ולאי הצדקה לזקוף חיוב בסך 27,000 ש"ח אשר נכללו בהלוואה הכוללת ואמורים היו להפוך למענק.

התובע השיב לבקשה, ולדבריו יש לדחותה מכל וכל. בהקשר של המצאת מסמכי הבנק ומסמכים ההלוואה, השיב התובע כי המציא את כל המסמכים הנדרשים בהקשר זה, ואף הגדיל והרחיב את מסכת המסמכים בעיקר בהקשר של חיובי ההלוואה, מקום שמסר ריכוז נתונים מלא של ההלוואה – ואני רואה את הודעת התובע כמספקת בהקשר זה, ודוחה את הטענות לפגם בהמצאת המסמכים. אדרבא, סבורני כי העמידה על הטענה, מהווה חיזוק לדברי התובע, מקום שהנתבעים הפכו את מלאכת איסוף המסמכים, מאמצעי למטרה (פסיקת בתי המשפט בהקשר של אותה "מלחמת התשה" הנוגעת לאיסוף המסמכים, הינה ברורה בהקשר זה, אפנה אל הלכת הילולים ות.א. (ת"א) 51767/05 בנק דיסקונט נ' תלמי).