תא"ק 42903-07-15 ביאדסי נ' אחים סלטי עסאם בע"מ

התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה (128 עמודים) כספית בסדר דין מקוצר, ע"ס 417,108.00 ₪.

ביום 9/8/15 הגיש התובע בקשה למתן צו עיקול על כספים / זכויות של הנתבעת בבנק לאומי לישראל בע"מ ואצל החברה למשק וכלכלה של השלטון המקומי בע"מ. בו ביום התקבלה הבקשה וניתנו צווי עיקול בהתאם, לאחר הפקדת העירבון הכספי שנקבע.

ביום 16/8/15 הוגשה בקשת הנתבעת לביטול העיקולים, וביום 24/8/15 התקיים דיון במעמד הצדדים.

בקשת הנתבעת (154 עמודים) נסמכה בתצהיר התובע מיום 7/8/15 (ראשיתו בעמוד 30/154) אשר לו עשרות עמודי נספחים. לאחר בירור המוץ מן התבן אלו הן העובדות בתמצית:

התובע, לבקשת הנתבעת ביצע בעבורה עבודות עפר שונות ברחבי הארץ ב-14 אתרי עבודה שונים (פירוט בסעיף 8 בתצהיר) ובין הצדדים הוסכמה תמורה על פי סוגי העבודה המפורטים בסעיף 9 לתצהיר ובערכים הנקובים שם.

העבודות בוצעו, ועל פי המוצהר שילמה הנתבעת לתובע סכומים שונים על חשבון חובה המצטבר מעת לעת, אך נותרה קרן חוב בת 407,108.00 ₪ היא קרן החוב הנתבע. מדובר בעבודות שבוצעו למן שלהי 2013 ועד סוף 2014.

התצהיר מפרט אחת לאחת את יתרת החוב על פי תאריך היווצרותו והעבודה שבוצעה כנגד הסכום המפורט, הכל על גבי עשרות עמודים.

בעמוד 56/154 (עמוד 27 בתצהיר), מצהיר התובע כי "ברור הוא; כי קיימות ראיות מהימנות, לכאורה, לכך, שקיים חשש סביר (ואף למעלה מכך) שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין", סעיף 21 לתצהיר הפירוט המתחייב מהצהרה זו, היא הקביעה כי אין מחלוקת בדבר גובה החוב, כי החוב לא נפרע ולכן ניתן לראות בכך את מצבה הכלכלי הקשה של המשיבה.

התובע פנה אל הנתבעת מס' רב של פעמים האחרונה הבטיחה לו שוב ושוב שתפרע את החוב, בתוך מס' ימים, בחודש הבא, נשלח לך שיק – אך דבר מאלו לא אירע במציאות. באשר למאזן הנוחות מציין התצהיר, כי זה נוטה לטובתו מחד ומאידך עיקול ברישום לא יפגע בנתבעת.