תא"ק 42507-07-13 עיריית רמת גן נ' יאיר קרני נכסים בע"מ ואח'

בקשה לתיקון תביעה, שעניינה תביעה כספית בגין חובות ארנונה ומים.

1.הבקשה לתיקון כתב התביעה כוללת בחובה 3 רכיבים: בקשה לתיקון השטחים המוחזקים בידי הנתבעות, בקשה לתיקון סכום התביעה, ובקשה להוספת נתבע נוסף, מר קרני.

2. אשר לבקשה לתיקון שטחים. תיקון זה מבוקש עקב החלטת ועדת הערר שניתנה בתאריך 07.03.16. אף שאני מקבלת את טענות הנתבעות לפיה הבקשה הוגשה באיחור, לרבות חריגה מההחלטה שניתנה בישיבת יום 16.06.16, יש מקום להיעתר לבקשה. התיקון נחוץ, לטענת התובעת, על מנת שכתב התביעה יציג נכונה את התשתית העובדתית. איני מקבלת את טענת הנתבעות לפיה אין צורך בתיקון מאחר ולגישת התובעת הנתבעות כולן חבות במלוא החוב. על כתבי הטענות להציג נכונה את העובדות, ולאור טענת התובעת, שלמותר לציין כי איני מביעה לגביה כל עמדה, כי נוכח החלטת וועדת הערר נדרש תיקון, יש מקום להיעתר לחלק זה של הבקשה.

3. אשר לבקשה לתיקון סכום התביעה. בקשה זו אינה מנומקת, וכל שצורף הוא תדפיס עדכני של החוב. לאור זאת ניתנת לתובעת אפשרות להבהיר בקשתה בתוך 7 ימים מהיום.

4. אשר לבקשה להוספת נתבע נוסף. התובעת מנמקת בקשתה בכך שמר קרני הוא הרוח החיה בנתבעת 2 ומשום כך הוא חב באופן אישי בחובותיה. את החבות האישית מבססת התובעת על מספר עילות תביעה, והן: סעיף 8(ג) לחוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי תקציב) תשנ"ג – 1992; הרמת מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות תשנ"ט – 1999; תרמית לפי סעיף 56 לפקודת הנזיקין ועוולת הרשלנות לפי סעיף 35 לפקודת הנזיקין. התובעת טוענת שבמהלך ניהול ההליך נתבררה לה ביתר שאת מעורבותו העמוקה של מר קרני בנתבעת 2, ומכאן בקשתה. הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענתן כל העובדות הנחוצות (אליבא דטענות התובעת המוכחשות כולן) היו ידועות לתובעת עוד בעת הגשת התביעה, ואין לאפשר לה כיום לתקן תביעתה. וגם לגופם של דברים, אין בטענות דבר, ולפחות חלקן התיישנו.

5.התנגדות הנתבעות במקומה. מדובר בתיקון מהותי, הוספת נתבע חדש ועילות תביעה חדשות, והוא מעורר סוגיות מהותיות של חבות אישית שלא עלו עד היום. מכאן כי התיקון יעכב משמעותית את קידום ההליך. התביעה הוגשה בחודש יולי 2013, והתובעת לא הצביעה על כל נימוק שיבהיר על שום הוגשה הבקשה רק עתה. הטענה לפיה רק בעת ניהול ההליך נתחוורה לתובעת מעורבותו של מר קרני היא, בכל הכבוד, לא משכנעת. מול רצונה של התובעת להביא דברה בפני בית משפט עומדת גם זכותן של הנתבעות לקידום ההליך וסיומו ללא עיכובים נוספים, וטענת התובעת כי: "מוטב מאוחר מאשר לעולם לא, ובדיוק בשביל זה נועד הליך של בקשה לתיקון כתב תביעה" (סעיף 5 לתשובה), אינה משקפת נאמנה את המצב המשפטי. לאור זאת, חלק זה של הבקשה נדחה.

6.אני ערה לבקשת הנתבעות לחקור את המצהיר מטעם התובעת על התצהיר התומך בבקשת התיקון, אולם איני רואה מקום להיעתר לבקשה זו, שהוגשה ללא כל הנמקה.

7.לאור האמור, בקשת התיקון בעניין השטחים מתקבלת, בקשת התיקון בעניין נתבע נוסף נדחית, ובקשת התיקון בעניין סכום התביעה תוכרע לאחר שתוגש הבהרה כאמור לעיל. בהחלטה המשלימה אתייחס גם לסוגיית ההוצאות הכרוכה בהגשת הבקשה ובתיקון כתב התביעה, אם בכלל.