תא"ק 42259-02-14 בנק מסד בע"מ נ' היב ואח'

לפניי שתי בקשות רשות להתגונן, המבקשת מס' 3 הגישה את הבקשה בעצמה, והמבקשים האחרים ביצוג עו"ד. הדיון התקיים בבקשת כל המבקשים, המבקשת סיכמה בעל פה וב"כ הצדדים הגישו סיכומים בכתב.

המבקש מס' 1 הינו בעל החשבון בבנק המשיב (להלן: "החייב"), המבקשים מס' 2 ו-3 נתבעו כערבים להלוואה בסך קרן 150,000 ₪, שנטל ביום 31/3/08 (יום פתיחת החשבון), והמבקשים מס' 4 ו-5 נתבעו כערבים להסדר, שנחתם עם החייב ביום 8/12/11. אין חולק כי החייב עמד בהסדר, ושילם ממשכורתו תשלומים בסך 2,100 ש"ח לחודש, אך בניגוד להתחייבותו בהסדר נטל המבקש את מענק השחרור שלו מצבא הקבע בחודש ינואר 2013, לא הפקיד אותו לסילוק יתרת החוב בהסדר, ולא סילק את יתרת החוב בדרך אחרת.

יתרת חוב המבקשים מס' 2 ו-3 להלוואה מיום 31/8/08 בלבד, הינה בסך 117,895 ₪. יתרת חוב הנתבעים מס' 1, 4 ו-5 הינה מלוא סכום התביעה בסך 132,334 ₪, הכולל, בנוסף להלוואה הנ"ל, יתרה בחשבון עו"ש בסך 1,506 ₪, יתרת חוב בהלוואה ע"ס קרן 30,000 ₪ מיום 4/3/09 בסך 9,782 ₪ והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,150 ₪, הכל על פי ההסדר.

המבקשת מס' 3 הציגה את עצמה כגיסתו של החייב (אשתו של אחיו), לטענתה החייב והערבים האחרים הם החייבים האמיתיים לפי ההסדר, וכי המבקשים האחרים מנצלים את חולשתה מולם, ולא התגוננו בשמה. עוד טוענת המבקשת כי החייב חי ברמת חיים גבוהה בעוד היא חסרת אמצעים, ובמיוחד טוענת המבקשת כי ההסדר ביטל את ערבותה הקודמת, וכי המבקשים האחרים התחייבו לפרוע את כל חובות החייב. המבקשת מציינת כי ההסדר קבע כי כל החוב יפרע מכספי הפיצויים של החייב בעת שחרור מצבא הקבע, אך הוא נטל את הכספים, פתח עסק, וכאמור מפקיר אותה בעוד שהוא נוטל אחריות על הגנת הערבים האחרים.

החייב אישר את כל עובדות כתב התביעה, את כל החובות שיצר, את דרישת המשיב להעמדת שני ערבים בנוסף למבקשים מס' 2 ו-3 ובנוסף להתחייבותו להעביר את מענק השחרור שלו לסילוק יתרת החוב, וטען כי הוא עמד בהסכם ומשלם את התשלום החודשי בסך 2,100 ₪ לחודש מאז ההסכם ועד הגשת התצהיר ואף ימשיך לעשות כן מקיצבתו. המבקש טוען כי מאחר ולא הוחתם על מסמך המורה למשרד הבטחון להעביר את מענק השחרור לבנק, כפי שנעשה בעניין התשלומים החודשיים, ולא רשם עליו שיעבוד או עיקול, סבר כי הבנק ויתר על תנאי זה בהסכם. המבקש ציין כי מאחר והיו לו חובות רבים, נאלץ בלחץ גורמים ב"שוק האפור" לקחת הלוואה מבנק הפועלים ובתמורה רשם בנק הפועלים שיעבוד על כספי מענק השחרור שלו.

המבקש מס' 2, החתום יחד עם המבקשת מס' 3 על כתב ההתחייבות וערבות להלוואה משנת 2008 חזר על טענות החייב, וטען כי הוא במעמד "ערב יחיד", כי המשיב לא עמד בחובת הגילוי ולא גילה לו את מצבו המידרדר והולך של החייב, שנטל עוד ועוד הלוואות ולא עמד בהתחייבויותיו פעם אחר פעם. המבקש טוען כי המשיב לא שלח לו כל התראה בעניין שינוי מהותי בסיכון הרובץ על כפיו, כך שיכול היה להקטין את נזקו, וכעת הוא מופטר מערבותו. המבקש מכחיש ידיעתו על ההסדר משנת 2011, עד להודעה על הפרתו בשנת 2014.

המבקשים מס' 4 ו-5, בעל ואשה, חזרו על טענות החייב, טענו כי גם הם במעמד "ערב יחיד", וכי ההסדר אינו ממלא אחר הוראות חוק הערבות, תשכ"ז-1967 (להלן:"חוק הערבות"), באשר אינו מגלה להם את מלוא פרטי התחייבותם ובמיוחד הוחתמו על ויתור על הגנות, הקיימות להם בחוק. המבקשים מס' 4 ו-5 טוענים כי לא הוחתמו על טופס גילוי מידע לערב, דבר המאמת את טענתם להפרת חובת הגילוי.

כל הערבים טוענים כי המשיב גרם לפקיעת ערובה קיימת בהימנעו מלרשום שעבוד או עיקול על מענק השחרור, ובכך גרם להם נזק בסכום זה, שהיה בו כדי לסלק את מלוא חבותם, והערבים מופטרים. המבקשים טוענים כי הסתמכו על קיום הערובה בדמות מענק השחרור, אחרת לא היו חותמים על ההסדר.

הדיון