תא"ק 42207-10-13 טמיר עורכי דין נ' מרקור

לאחר בחינת הבקשה ופסק הדין מיום 10.6.2016, בתיקים 10310-11-13 ו – 50735-11-13, אני מורה כדלקמן:

1. ניתן זה מכבר פסק דין לחובת הנתבעות. המשמעות היא שצו עיקול – אם ניתן – הוא למעשה צו קבוע ולא עיקול זמני. בית המשפט רשאי ליתן צו כאמור "... בעת מתן פסק הדין או בתכוף לאחריו, ואין צורך, לשם כך, בהמצאת התחייבות או במתן ערוכה ...." [תקנה 363(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984].

2. את הבקשה היה על התובעת להגיש בתיקים המתאימים (הנזכרים לעיל) ולא בתיק המתנהל כנגד מר מרקור.

3. לאחר בחינת הבקשה, נסיבות העניין, האמור והמפורט בפסק הדין לחובת הנתבעות, כמו גם סכום החוב, אני נעתר לבקשה ומורה על הטלת עיקול על זכויות הנתבעות אצל המחזיקים הנזכרים בבקשה להטלת עיקול, עד לסך של 1,768,792 ₪. העיקול לא יחול על חשבונות עו"ש ביתרת חובה.

4. בנסיבות העניין, משביצוע פסק הדין לחובת הנתבעות כפוף לזכויות התובעת כנגד מר מרקור בהליך העיקרי המתנהל כנגדו ומשטרם ניתן פסק דין בהליך זה, מובהר כי על אף העובדה שמדובר למעשה בעיקול קבוע, הרי שהמחזיקים אינם נדרשים להעביר את הכספים המעוקלים, ככל שיימצאו, לתובעת, ולמעשה עד למתן החלטה אחרת לא ניתן יהיה לממש את העיקולים. מדובר אפוא בעיקול קבוע המותנה בתוצאת ההליך בתיק המתנהל כנגד מר מרקור.

5. הודעות למחזיקים ימסרו על-ידי המזכירות לתובעת לא יאוחר מתום 7 ימי עבודה ממועד ההחלטה, לא כולל יום מתן הצו; על התובעת מסור – במסירה אישית – לנתבעות עותק מהבקשה, ההבהרה וצו העיקול, תוך 3 ימי עבודה ממועד קבלת ההודעות למחזיקים; ימי פגרה יבואו במניין הימים.

6. המזכירות תסרוק את ההחלטה בתיקים המתנהלים כנגד הנתבעות והיישום ייעשה בתיקים המתנהלים כנגד הנתבעות.

7. המזכירות תודיע על ההחלטה לב"כ התובעת.

   ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ו, 25 יולי 2016, בהעדר הצדדים.