תא"ק 41894-12-11 מדינת ישראל נ' קבהא ואח'

לפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעת המשיבה לסילוק ידם של המבקשים, צו הריסה וצו מניעה בגין פלישה למקרקעין שבבעלותה, הידועים כגוש 20364, חלקות 2 ו-17 (נסחים, נספח א' לכתב התביעה). המשיב טוענת כי בשנת 2005 גילתה את הפלישה, המתבטאת בכך שהנתבע מס' 1 בנה בשטח סככות, המשמשות גם כמחסן וחניה. עוד נטען כי ביום 15/4/10 גילתה התובעת כי הנתבעים מס' 2 עד 5 פלשו לחלק מהמקרקעין וכל אחד מהם בנה חלק מבית מגורים, והכל בשטח של כ-874 מ"ר (תשריט, נספח ב' לכתב התביעה), תצהיר הנתבע מס' 1 מיום 4/9/05, בו הוא מודה בבניית הסככה והחניית רכבו, ומתחייב לפנותו כשידרש, נספח ג' לכתב התביעה). התובעת טענה כי פנתה לנתבעים בבקשה שיסלקו ידם, אך לכתב התביעה צירפה רק מכתב מיום 23/10/11 לנתבע מס' 1 (נספח ד' לכתב התביעה). התביעה הוגשה ביום 22/11/11.

המבקשים הגישו בקשת רשות להתגונן, בה הסבירו כי הנתבעים מס' 2-5 הינם אחים, ונתבע מס' 1 הינו בנו של הנתבע מס' 5, כי הנתבע מס' 2 נפטר, וכי הנתבע מס' 5 חולה ומשותק, מרותק למיטה ואינו מתמצא בזמן ובמקום. כלפי התביעה העלו המבקשים מספר טענות:

א.הסככות בחלקה 2 נהרסו ופונו ע"י הנתבע מס' 1, שגם הוא משותק ומרותק לכסא גלגלים;

ב.המבנים המתוארים בחלקה 17 הינם בתי מגורים של הנתבעים מס' 2 עד 5, נמצאים ברובם על חלקה 5. נטען כי המבנה המסומן [1] נבנה לפני כ-30 שנה, המבנה המסומן [2] נבנה לפני כ-25 שנה, המבנה המסומן [3] נבנה לפני כ-35 שנה והמבנה המסומן [4] נבנה לפני כ-48 שנה. במבנים מתגוררות משפחות ארבעת המבקשים, ילדיהם ונכדיהם, והם בתי המגורים היחידים שלהם.

ג.המבקשים טוענים כי סברו בתום לב שהשטחים, עליהם נבנו הבתים הינם בבעלותם ולא בבעלות המדינה, ותמהים כיצד לא התריעו בפניהם פקחי המינהל על כך, ולא התנגדו לבניה.

ד.המבקשים טוענים שנסיונותיהם בעזרת בא כחם להבין כיצד נרשמה חלקה 17 ע"ש המדינה, לא צלחו מאחר ובלשכת רישום המקרקעין תיק ההסדר לא נמצא, ונטען כי המדינה קיבלה את השטח בשנת 1949 בעקבות הסכם שביתת הנשק ברודוס. המבקשים טוענים נגד הרישום על שם מדינת ישראל, וכי הם מחזיקים בשטח ונוהגים בו מנהג בעלים מלפני קום המדינה. המבקשים מסתמכים על טענת התיישנות, חזקה רבת שנים או שיהוי שבין 25-48 שנה, וכי הריסת הבתים כעת תסב למבקשים נזק בלתי הפיך, ועל כן, ואם יוכח כי הבעלות עברה למשיבה כדין, יש להגיע להסדר רכישה, או פיצוי למשיבה או תיקון גבול החלקה ותשלומי איזון.

לבקשה צורפו תצהירי המבקש מס' 1, המבקש מס' 3 ותצהיר המבקש מס' 4 ובנו של הנתבע מס' 2, שנפטר כאמור.

במועד, שנקבע לדיון בבקשת הרשות להתגונן, ויתר ב"כ המשיבה על חקירת המצהירים, וב"כ המבקשים העלה לראשונה טענה למחיקת כותרת, ניתנו לצדדים זכויות תגובה בכתב, וביום 21/4/13, ניתנה החלטתי, הדוחה את טענות המבקשים לחוסר סמכות עניינית ומחיקת כותרת. הצדדים הוזמנו לסכם בכתב בבקשת הרשות להתגונן, והגישו סיכומיהם זה מכבר.

אני מתנצלת על האיחור במתן ההחלטה, שנבע מעומס עבודה.