תא"ק 41640-06-14 בנק פועלים נ' עלי

לפניי בקשה לביטול פסק הדין, שניתן על ידי בהעדר הגנה ביום 20/10/14. פסק הדין ניתן על סמך אישור מסירה חתום ע"י המבקשת מיום 13/8/14. המבקשת אינה מכחישה את קבלת כתב התביעה, אלא טוענת כי גם אם קבלה אותו אינה מבינה עברית, ולא ידעה כיצד עליה לפעול.

על כן הבקשה הינה משיקול דעת בית המשפט ולא מחובת הצדק.

לעניין מועד הגשת הבקשה טוענת המבקשת כי נודע לה על ההליך בחודש פברואר 2015, עת קיבלה פניה טלפונית מב"כ המשיב לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ ונקיטת הליכים רבים נגדה. הבקשה הוגשה רק ביום 10/5/15, ונקבע כי הוגשה באיחור, וההליכים לא עוכבו.

לגוף התביעה לא הכחישה המבקשת את קבלת ההלוואה ואי עמידה בחלק מהתשלומים, אך טענה כי אינה עובדת באופן סדיר ואף פוטרה מעבודתה במאפיה לפני חודש. המבקשת טענה כהגנה כי שילמה את רוב ההלוואה בתשלומים בסך 2,000 ₪ כל אחד כמוסכם, כי המשיב מימש במסגרת תיק ההוצל"פ, שפתח, תכנית חסכון בשווי 20,000 ₪ וכך נפרע חלק נכבד מהחוב עד כי אינה חייבת עוד דבר או את סכום התביעה. עוד טענה המבקשת כי לא הומצאו לה מסמכים, שביקשה בסמוך לקבלת כתב התביעה ע"י באת כחה ביום 25/4/15.

המשיב בתגובתו שלל את טענת המבקשת כאילו לא קיבלה את כתב התביעה, צירף אישור מסירה חתום של פסק הדין לידי המבקשת ביום 5/11/14, אישור מסירה של האזהרה בתיק ההוצל"פ לידיה מיום 19/2/15, עליו סרבה לחתום, ואף הצהיר כי המבקשת יצרה קשר עם משרד בא כחו בנסיונות להגעה להסדר, ואף חתמה בחודש פברואר 2015 על הסדר תשלומים, ממנו חזרה בה מאוחר יותר (הסדר התשלומים החתום וצילום תעודת זהות, נספח 4 לתגובת המשיב).

לגוף התביעה, טוען המשיב כי המבקשת לא הציגה כל הגנה ראויה לבירור.

לצורך הגשת התגובה ביקשה המבקשת וקיבלה ארכות וגילוי מסמכים נרחב, והגישה תגובה לתגובה.

בתגובה לתגובה מעלה לראשונה ב"כ המבקשת את טענות ההגנה של המבקשת, על בסיס מסמכי הבנק, מודה בקבלת ההלוואה, טוענת כי ההלוואה סולקה לפני הגשת התביעה ואחריה ורק שני תשלומים לא שולמו. ב"כ המבקשת סיכמה את התשלומים בסך 22,699 ₪ עד להגשת התביעה ו-29,000 ₪ עד להגשת התגובה, וטוענת כי לא יתכן שכעת יתבע סכום של 56,650 ₪ כאשר קרן ההלוואה היתה 57,000 ₪. עוד טוענת המבקש כי הפקידה סכומים של 150 ₪ לחודש לתכנית חסכון, וגם אלה נפרעו לחשבון והקטינו את יתרתו. "התשובה לתשובה אינה אמורה להוות במה להצגתן של טענות חדשות אלא מיועדת למתן מענה לטענות אשר הועלו בכתב התשובה" (רע"א 8317/06 טהוליאן נ' ג.מ.ח.ל., 21.10.2007, מופע בנבו).

לעניין החתימה על הסדר החוב מאשרת המבקשת כי חתמה על ההסכם, אך שוב טוענת כי עשתה כן תוך אי ידיעת השפה העברית, וכאשר קבלה ליווי ממעבידה ביקשה לחזור בה מההסכם כי הבינה שלא תוכל לעמוד בו. לתגובה לתגובה לא צורף תצהיר.

העולה מן המקובץ הינו כי אין בפי המבקשת טעם לאי הגשת בקשת רשות להתגונן, ואין חולק כי קיבלה את כתב התביעה (הדמיון בחתימות אינו מותיר מקום לספק, והלשון המתחמקת של ההצהרה בעניין, מביאים למסקנה שהמבקשת קיבלה את כתב התביעה).